השקל הישראלי ממשיך להתחזק מול הדולר והאירו, כשהוא נישא על כותרות על סיום המלחמה והעליות בשווקים מעבר לים. שער הדולר נפל לאחרונה לרמה של כ-3.60 שקלים, עלייה של כ-5% בערך השקל מתחילת השנה. מה עומד מאחורי המגמה הזו, ואיך משפיעים עליה הגופים המוסדיים והציפיות לסיום המלחמה בעזה?
אופטימיות מדינית: ציפיות להפסקת אש בעזה
כותרות על התקדמות במשא ומתן להפסקת אש בעזה תרמו רבות להתחזקות השקל. הדיווחים על התקרבות לעסקת חטופים והפסקת הלחימה יצרו אופטימיות בקרב משקיעים. היום דווח בעת ביקורו של הנשיא טראמפ בסעודיה, כי שם הגיעו להסכמות על סיום המלחמה בעזה, וזאת מבלי שישראל היתה סביב השולחן.
סיום המלחמה נתפס כזרז להתאוששות כלכלית מהירה. היציבות המדינית הצפויה מגבירה את הביקוש לשקל, שכן משקיעים זרים ומקומיים רואים בישראל יעד אטרקטיבי להשקעות מחודשות. יחד עם זאת, החרמות מצד הזרים בשל המלחמה עשויים להישכח עם הפסקת האש.
המוסדיים מגדרים
הגופים המוסדיים - קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח - ממלאים תפקיד מפתח בהתחזקות השקל. על רקע העליות בשווקים הבינלאומיים, במיוחד בוול סטריט, נרשמת עלייה דולרית בהשקעותיהם בחו"ל. חלק מהעליות הללו גוררות מכירה של הדולר בשוק המקומי כדי לעמוד במדיניות גידור ההשקעה. תהליך זה מגביר את הביקוש לשקל ומוביל לעלייה בערכו. המוסדיים פועלים ככוח משמעותי בשוק המט"ח המקומי.
השפעות עתידיות
התחזקות השקל מביאה יתרונות כמו הוזלת יבוא, אך עלולה לפגוע ביצואנים הישראליים. האם המגמה תימשך עד שבנק ישראל עשוי להתערב בשוק המט"ח כדי למנוע פגיעה בתחרותיות הכלכלה? בינתיים, השוק ממתין להתפתחויות מדיניות נוספות, שיקבעו אם השקל ימשיך במומנטום החיובי שלו. נזכיר כי בעבר בנק ישראל התערב בשוק המט"ח על מנת לרכך את הפגיעה ביצואנים, אלא שלא נראה לעת עתה שאנו קרובים למצב זה כעת.
בהמשך השבוע יפורסם מדד המחירים לצרכן בישראל שיספק אינדיקציה לגבי האינפלציה שנמצאת מעל לתחום היעד. כלכלני בנק הפועלים כותבים בסקירתם השבועית, "הזינוק במחירי הטיסות עשוי להשפיע מעט על מדדי המחירים של חודשי הקיץ, אבל הוא לא משנה את התמונה הכללית של ירידה באינפלציה. הלמ"ס לא בודקת מחירים של כרטיסי טיסה שנקנו ברגע האחרון, כך שההשפעה על המדד היא לא מיידית, ובכל מקרה היא מוחלקת על פני זמן. מנגד, ההאטה בצמיחה העולמית, הירידה במחירי הסחורות והתחזקות השקל, צפויים לתרום לאינפלציה נמוכה יותר. השווקים הפיננסיים מגלמים עתה ציפיות לאינפלציה שקרובות למרכז היעד – 2% בשנים הקרובות. אנו צופים אינפלציה מעט גבוהה יותר בשנה הקרובה – 2.4%, זאת בעיקר בגלל התייקרויות נקודתיות שצפויות בחודשים הקרובים כמו תעריפי תחבורה ציבורית ומחירי מזון.
"בנק ישראל קרוב יותר כרגע לפד מאשר לבנקים האירופאים, כלומר בעמדת wait and see. בארה"ב הסיבה לישיבה על הגדר היא החשש מהשפעות מדיניות המכסים, בישראל זה קשור יותר לסיכונים הגיאופוליטיים. בשני המקרים אפשר לומר שההחלטה להמתין מושפעת גם מהפתעות לחיוב בנתונים הכלכליים. אנו מניחים שגם בהמשך הדרך המדיניות תהיה די מתואמת, זאת בהנחה שהמכסים בארה"ב לא יעמדו על תילם לאורך זמן. השווקים מגלמים עתה כשתי הפחתות ריבית בישראל השנה", כתבו בהפועלים.