טבע פרסמה אתמול את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2025. הנתונים הצביעו על המשך מגמה חיובית – הרווח למניה עקף את תחזיות האנליסטים, תרופות הדגל הציגו צמיחה דו-ספרתית, והחברה אף שיפרה את תחזית הרווח השנתית.
אלא שבתוך מצגת למשקיעים, בעמוד שאינו בין המרכזיים, הופיעה גם התייחסות קצרה להחלטה משמעותית: החברה מתכוונת לצמצם כ-8% מכוח האדם הגלובלי (מעל 3,000 עובדים) כחלק מתוכנית התייעלות שמטרתה לשפר את שולי הרווח התפעולי עד לשנת 2027.
מדובר בהחלטה מהותית, הן ברמה העסקית כפי שבא לידי ביטוי בזינוק המניה, והן ברמה החברתית, שכן טבע היא אחת מהמעסיקות הגדולות בישראל, וצעדים כאלו נושאים השלכות לא רק פנימיות אלא גם ציבוריות, בעיקר בתקופה כלכלית רגישה.
ולכן מתעוררת שאלה לגיטימית: מדוע מידע כזה לא הופיע באופן ברור בהודעה הראשית לעיתונות? מדוע לא צורפה לכך הודעה מיידית נפרדת לבורסה, כפי שמקובל במקרים של שינויים מהותיים? לא מן הנמנע שטבע בחרה לעשות כך כדי למזער את ההליך שמא הוא יקבל ביטוי של חברה שנאלצת לפטר כדי להתמודד עם ירידה צפויה בהכנסות תרופת המקור ב-2026.
אבל השקיפות מול שוק ההון איננה טכנית בלבד. היא נוגעת גם לאמון. כשחברה בוחרת ’להחביא’ מידע בעל השפעה כה רחבה היא עלולה לעורר תחושת אי-נוחות – גם בקרב המשקיעים, ואולי זה מרמז לגבי המחוייבות שלה למהלך.
אין בכך כדי להטיל דופי בכוונות החברה או בצעדי ההתייעלות שהיא נוקטת. אך דווקא במצבים כאלה, ראוי להציג את התמונה המלאה – בבהירות, בגלוי, וללא צורך "לקרוא בין השורות".
שקיפות, במיוחד מצד תאגידים מובילים, אינה רק דרישה רגולטורית – היא ערך בסיסי של אחריות תאגידית.