ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש אתמול תצהיר נגדי לבג"ץ בתגובה לתצהיר החריף של ראש השב"כ, רונן בר, שהגיש כחלק מהעתירות נגד פיטוריו. התצהיר, המתפרס על פני 23 עמודים, כולל הכחשות לטענות מרכזיות של בר, התמקדות בכשלי השב"כ ב-7 באוקטובר, וטענות נגד אמינותו של ראש השב"כ. זאת, על רקע המשבר החריף בין השניים, שהגיע לשיא עם החלטת הממשלה לפטר את בר בחודש שעבר.
הכחשת לחצים לדחיית משפטו
בר טען כי נתניהו לחץ עליו לספק חוות דעת ביטחונית שתמנע את עדותו במשפטו הפלילי. נתניהו הכחיש זאת, וטען כי מסמך שהועבר לבר היה טיוטת הנחיות כלליות לאבטחת ראש הממשלה לאחר תקרית כטב"ם בקיסריה, ולא קשור למשפט. הוא הדגיש כי התעקש לקיים את המשפט ללא דחיות.
התמקדות בכשלי 7 באוקטובר: נתניהו הקדיש חלק ניכר מהתצהיר להאשמת בר בכישלון המודיעיני של השב"כ לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. הוא טען כי בר לא עדכן אותו ואת שר הביטחון דאז, יואב גלנט, בזמן אמת על התרעות מוקדמות, וכי עדכון למזכיר הצבאי נעשה רק ב-06:13, דקות לפני המתקפה, למרות שמידע היה בידי בר שלוש שעות קודם לכן.
טענות נגד פעילי מחאה: בר טען כי נתניהו דרש ממנו לעקוב אחר פעילי מחאה ולספק פרטים על זהותם. נתניהו לא הכחיש ישירות דרישה זו, אך טען כי מעולם לא ביקש פעולות בלתי חוקיות נגד מפגינים, אלא דרש "אכיפה שוויונית" של החוק.
משבר חוקתי: לטענת בר כי נתניהו הורה לו לציית לו ולא לבג"ץ במקרה של משבר חוקתי, נתניהו לא הכחיש ישירות, אלא טען כי אין ראיות לכך בתצהיר החסוי של בר או בתמלולי פגישות.
האשמות נוספות: נתניהו תקף את אמינותו של בר, וציין ציטוט מפגישה ב-5 באוקטובר 2023, שבה בר דיבר על "שקט תמורת הקלות" עם חמאס כדרך לשמור על יציבות, מה שנתניהו הציג כראיה לשיפוט מוטעה של בר. הוא גם טען כי בר מאשר בתצהירו את כוונת הממשלה לפטרו כבר בנובמבר 2024, ובכך תומך בטענת חוסר האמון.
בתגובה לתצהיר, פרסם בר הצהרה חריפה שבה האשים את נתניהו ב"אי-דיוקים, ציטוטים מגמתיים וחצאי אמיתות". הוא הדגיש כי כל טענותיו בתצהירים הגלוי והחסוי מגובות במסמכים שהוגשו לבג"ץ, וחזר על טענתו כי נתניהו הכתיב לו חוות דעת לדחיית המשפט. בר גם האשים את נתניהו באחריות למדיניות "מימון חמאס" שהחלישה את ההרתעה הישראלית ותרמה לכשלי 7 באוקטובר, בניגוד לנטילת האחריות של בכירי מערכת הביטחון.
מסקנות
מיקוד בכשלי 7 באוקטובר כהסטה: נתניהו בחר להתמקד בכשלי השב"כ ב-7 באוקטובר כסיבה לפיטורי בר, אך טענה זו נראית חלשה, שכן הפיטורים הוכרזו רק בנובמבר 2024, יותר משנה לאחר האירוע, ולא הועלו כסיבה מרכזית בהחלטת הממשלה. גישה זו נראית כניסיון להסיט את הדיון מהטענות החמורות של בר על שימוש לרעה בסמכויות השב"כ.
הימנעות מהכחשות ישירות: נתניהו לא הכחיש באופן מפורש טענות קריטיות כמו הדרישה לציית לו במקרה של משבר חוקתי או מעקב אחר פעילי מחאה. תגובותיו היו עמומות או התמקדו בהיעדר ראיות בתצהיר החסוי, מה שמותיר סימני שאלה לגבי אמינות הכחשותיו.
סיכון משפטי: הגשת תצהיר כוזב עלולה להוות עבירה פלילית, ונראה כי נתניהו נמנע מלהיכנס לפרטים ספציפיים בטענות החמורות של בר כדי להפחית סיכון זה. עם זאת, הימנעות זו עלולה להיחשב כהודאה חלקית בטענות בר, שכן בג"ץ עשוי לקבל את גרסת בר כברירת מחדל אם לא תסתור במפורש.
השלכות על הדמוקרטיה: התצהיר של בר, המתאר ניסיונות לכאורה להפוך את השב"כ לכלי פוליטי, מעלה חששות כבדים לגבי שלטון החוק בישראל. תגובת נתניהו, שאינה מתמודדת באופן מלא עם טענות אלה, עשויה להעצים את התפיסה כי הוא פועל ממניעים אישיים ולא ממלכתיים.
לסיכום, תצהירו של נתניהו מציג גישה התקפית המתמקדת בכשלי בר ב-7 באוקטובר, אך נמנע מלהתמודד באופן ישיר עם הטענות החמורות ביותר של ראש השב"כ. הדיון המשפטי בבג"ץ צפוי להתמקד בסתירות בין התצהירים, כאשר התוצאה עשויה להשפיע לא רק על גורלו של בר, אלא גם על אמון הציבור בשלטון החוק ובמוסדות הביטחון. המשבר ממחיש את המתח העמוק בין הדרג המדיני לדרג המקצועי בישראל, וזאת בעת מלחמה שסופה לא נראה באופק.