רונן בר, ראש השב"כ, הגיש לבג"ץ תצהיר חריג וחמור, שבו טען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה להשפיע עליו לפעול בניגוד לסמכויות השב"כ, וביקש ממנו לעקוב אחרי אזרחים המעורבים במחאות נגד הממשלה, כולל מממני ההפגנות. לדבריו, נתניהו דרש שהשיחות בנושא יתנהלו ללא נוכחות המזכיר הצבאי והקלדנית – כדי שלא יתועדו. בר סירב לדרישות אלו.
בתצהירו טען גם כי נאמר לו שעליו לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ במקרה של משבר חוקתי. בנוסף, הביע חשש מהשפעת גורמים הקשורים לקטאר (התומכת בחמאס) על קבלת ההחלטות בלשכת רה"מ, וטען כי קשר כזה עלול לסכן את ביטחון המדינה ולפגוע במו"מ לשחרור החטופים.
בר הדגיש כי הוא חושש לעתיד ממלכתיות השירות וכתב שהתהליך להדחתו מונע ממניעים זרים, במיוחד לאור תפקידו המרכזי במו"מ לשחרור החטופים. הוא גם אישר כי לשכת רה"מ ניסתה למנוע מנתניהו להעיד במשפטו, וביקשה מבר לחתום על חוות דעת משפטית שתתמוך בכך.
בג"ץ, שדן בעתירות נגד פיטוריו של בר, הוציא צו ביניים המותיר אותו בתפקיד לעת עתה, והמליץ לצדדים להגיע לפתרון מוסכם. הממשלה מצידה טענה כי הפיטורים נמצאים בסמכותה, אך בג"ץ דחה טענה זו.
לשכת ראש הממשלה מסרה בתגובה: רונן בר הגיש היום לבית המשפט העליון תצהיר שקר, שיופרך בפירוט בזמן הקרוב.