מחירי הדירות (חדשות ויד-שנייה) עלו בינואר-פברואר לעומת ממוצע דצמבר-ינואר ב-0.9% ובשנה האחרונה ב-7.5%. מחירי הדירות החדשות עלו אף הן בשיעור גבוה של 6.4% בשנה האחרונה.
ההאצה בעליית מחירי הדיור גרמה להרמת גבה בקרב לא מעט אנשים בתחום, הן לאור מיעוט העסקאות בחודשים האחרונים, והן לאור מלאי גבוה של דירות לא מכורות.
במקרה של דירות חדשות, אחת הטענות היא שמחירי הלמ"ס אינם מביאים בחשבון את מבצעי המימון של היזמים, והם מתבססים על מחיר המכירה שדווח לרשויות המס. כלומר אם מרבית מחיר הדירה משולם בעת המסירה, זאת ללא הצמדה וריבית, גלומה במחיר הזה הנחה לא מבוטלת.
הטענה סבירה אלא שהיא לא מסבירה מדוע גם דירות יד -שנייה עלו אפילו בשיעור גבוה יותר. להערכתנו גם במקרה של דירות יד-שנייה ניתן לחשוב על גורמים שהביאו להסטה של המחירים כלפי מעלה.
הלמ"ס בוחנת את מחירי הדירות לפי מאפיינים: גודל, שכונה, קומה, שנת בנייה וכדומה. פוטנציאל לשדרוג הדירה במסגרת פינוי-בינוי (פרויקטים של תמ"א) אינו מאפיין שהלמ"ס בוחנת. דירת שלושה חדרים בבניין ישן בקומה רביעית ללא מעלית שמיועדת להריסה, מתומחרת היום ברוב המקרים בהתאם לפוטנציאל הדירה שתתקבל לאחר הריסתה. בסקר של הלמ"ס היא מושווית עדיין לדירה ישנה מקבילה. ככל שפרויקטים של פינוי בינוי הופכם לנפוצים, לא מן הנמנע שזה גורם להטייה כלפי מעלה במדידת מחירי הדירות מיד-שנייה.