כשאתה נכשל בכל כך הרבה חזיתות, מה אתה עושה? אם אתה חבר הממשלה הנוכחית, התשובה פשוטה: מסיט את האש, או מסית נגד כל מי שאפשר, מפנה אצבע מאשימה לכל כיוון אפשרי, ובעיקר – מוצא שעיר לעזאזל. הפעם זה השב"כ, קודם האופוזיציה, מחר זה יהיה החוצנים – כל אחד יתאים, כל עוד זה מסיט את המבט מהבור העמוק שהממשלה הזו חפרה לנו, האזרחים, לחיות בו.
בואו נדבר על הכישלון שאתמול פורסם ונתפס כדבר שבשגרה. מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול הפתיע לרעה - עלייה של 0.5% במרץ 2025, ו-3.3% בשנה האחרונה. הלבשה, פירות, שכר דירה – הכל מתייקר. שכר הדירה? התיקר גם למי שמחדש חוזה, וגם למי שנכנס לדירה חדשה. ומה עם מחירי הדירות? עלייה עקבית ללא עצירה למרות ה"תחושות" בשטח. לצעירים תגידו שלום לחלום הדירה, כי הוא נרמס תחת אינפלציה גועשת והבטחות ממשלתיות ריקות.
אבל זה לא נגמר כאן. קיצוץ רוחבי בתקציב? יש. הממשלה חותכת שירותים ציבוריים כאילו היא בהסדר חוב, רופאים, מורים, כולם יסבלו, וזה לא כדי להציל את הכלכלה אלא כדי למזער נזק של גרעון עתק, בגלל מלחמה שלא נגמרת. מילא אם לא היו זורקים מיליונים למקומות מהם המדינה לא תראה שקל בעתיד. והצמיחה? אפסית. בחישוב האינפלציה, מדובר בצמיחה שלילית לנפש, וכולם חיים עם זה בשלום?
פעם הם היו מצטלמים בסופר בקופה עם הבטחות להוזלת מחירים, ועכשיו? געגועים לימים שחברי כנסת זבי חוטם היו מאתגרים את עצמאות בנק ישראל. הם פשוט שכחו שהם עובדים עבור הציבור, כלל הציבור.
מכסים כבדים מצד ארה"ב? לא הצליחו להזיז, כי למה שמישהו ייקח אותנו ברצינות כשאנחנו מפגינים חוסר יכולת דיפלומטית ורפיסות חסרת תקדים? ארה"ב מדברת עם איראן באופן ישיר, כבר לא צריך את האישור שלנו או להתחשב ברצון שלנו. איראן, זו שכבר שני עשורים ראש הממשלה נתניהו אומר ’תחזיקו אותי’, וכלום לא קורה.
עוד פארסה שפורסמה אתמול: הספק הסיני לקרונות הקו הכחול בירושלים כבר לא יעשה את עבודתו בישראל, בלחץ אמריקאי. כן, התחבורה הציבורית, אותה הבטיחו לשדרג, לא מעניינת את הממשלה באמת. מישהו ’שכח’ לבדוק אם הסינים לא ברשימה השחורה של האמריקאים?
והשיא: שר אוצר, בצלאל סמוטריץ’, שמתעסק בהכל מלבד האוצר, שמחרים את ראש השב"כ מדיון ביטחוני שבסופו של דבר התקיים ללא האיש שאמון על הביטחון הכללי. אם זו לא הפקרות, אז מה כן?
ומה עם המלחמה? זו שלא רואים את סופה באופק, שואבת משאבים, אנרגיה ותקווה? הממשלה לא מצליחה להביא פתרון, לא מצליחה להחזיר ביטחון, לא מצליחה להראות שיש לה תוכנית מעבר, והחטופים מה? ישראלים, יהודים, ציוניים, שנמקים במנהרות. הם לא בני חורין? כישלון רודף כישלון, והפתרון הסתת האש - זו המנטרה של הממשלה הזו. איך יכול להיות שהממשלה והעומד בראש חפים מביקורת? מי מרשה לראש הממשלה לא להתראיין לכלי תקשורת בישראל מזה שנתיים, מלבד הודעות חד צדדיות על הפודיום מבלי להתעמת עם השאלות הקשות באמת? וראיונות בחו"ל? יש בשפע.
אז מה עושים כשכל כך הרבה דברים משתבשים? פשוט מאוד: תוקפים את השב"כ רק כי העז לעשות את עבודתו. כן, אותו שב"כ שרץ בלי הפסקה כדי למנוע פיגועים, לנטר איומים ולהגן עלינו. פתאום הוא הבעיה, למרות שמי שעומד בראשו כבר אמר שיילך הביתה. במקומו, הרבה אנשים כבר מזמן היו הולכים הביתה. שום מילה על החקירה של סביבת ראש הממשלה בחשד לקבלת כסף קטארי, זה לא מפריע לחברי מפלגת השלטון? הכל הולך, כל עוד זה מסיט את הקשב מהעובדה שהממשלה הזו לא מסוגלת לנהל מדינה.
זה לא סוד שכשאתה לא מצליח, אתה מחפש הסחות דעת. אבל המסך עשן הזה כבר לא עובד. האזרחים רואים את האמת: ממשלה שמתרסקת בכל חזית – כלכלה, תחבורה, דיור, ביטחון – ומנסה להסתיר את זה עם האשמות מגוחכות. הגיע הזמן שהממשלה תפסיק לשחק משחקי אשמה ותתחיל לעבוד ותפסיק להסית ולפרק את מוסדות השלטון, או לפחות, שתפנה את הכיסא למי שיודע להרוס פחות.