חברת הביופארמה כן פייט ביופארמה (או מי שידועה בקרב משקיעים מנוסים - חברת הפרנסה), שבשליטת פנינה פישמן, עושה זאת שוב. מפרסמת הודעה מופכרת, לכאורה, מושכת תשומת לב, המניה קופצת, והופ החברה מגייסת. אתמול פרסמה כן פייט הודעה בדבר הצפי שלה להכנסות משמעותיות בהיקף של 685 מיליון דולר ממספר שותפויות שלה בעתיד, כולל פיתוח תרופות בתחומים של סרטן, מחלות כבד ומחלות דלקתיות. 685 מיליון דולר !! לא פחות. עבור חברה הכנסות אפסיות זה הרבה מאד. חלום.
עם פרסום ההודעה מנייתה של החברה זינקה בכ-20% לאיזור ה-1.8 דולרים למניה, ואתם יכולים לנחש איך זה הסתיים. המניה צללה בסוף יום המסחר ב-17% למחיר של 1.3 דולרים למניה כאשר החברה הודיעה על גיוס בהנחה משמעותית. אז מה קרה בדרך?
אנחנו יכולים להציע פה תרחיש שעשוי לא להיות רחוק מהמציאות, לכאורה, שתסביר ירידה כה חדה במחיר המניה: לכאורה, הבנקאים פותחים שורט (מכירה בחסר) במחיר של 1.8 דולר למניה שאליה הגיעה המניה אמש, הם מוכרים את המניה על מנת לרכוש אותה מאוחר יותר במחיר נמוך יותר, ואף כמה פעמים במהלך המסחר.
כלומר, לא מן הנמנע מצב שבו מקורבים לחברה (כמו משקיעים מוסדיים או בעלי עניין אחרים) עשו שורט ואז קיבלו הקצאת מניות מהחברה במחיר נמוך, לכאורה. המשקיעים הללו יכלו ליהנות מההקצאה הזו על ידי מכירת המניות במחיר גבוה יותר כאשר מחיר המניה עולה בעקבות ההודעה על התחזית החיובית. והתחזית היתה חיובית מאד, אלא שאם היינו לוקחים בחשבון את כל ההודעות של החברה מאז ועד כה אפשר היה לצפות להכנסות של מיליארדים, מה שכמובן לא קרה.
וכן פייט לא עושה זאת בפעם הראשונה, שבה היא מוציאה הודעה חיובית, ולאחר מכן, כמו אתמול לקראת סוף המסחר, מוציאה הודעת גיוס. הפעם היא גייסה 3 מיליון דולר, מתוך מחזור של 8 מיליון דולר במסחר - זה מריח כמו מהלך מתואם מראש, בו הבנקאים משום מה יודעים למכור בשורט בזמן תוך שההקצאה שלהם הובטחה, לכאורה.
איפה הרגולטור?
במקרה של חברות דואליות (שנסחרות גם בארה"ב וגם בתל אביב) הן בדרך כלל פועלות תחת רגולציה כפולה: גם של הרשות לניירות ערך הישראלית וגם של הרגולציה האמריקאית. מה שקורה במקרה כזה הוא שלרוב, הרשות לניירות ערך הישראלית לא תמיד מפקחת על כל ההיבטים של החברה, במיוחד אם מדובר במידע או בהצהרות שנוגעות למוסדות אמריקאיים או להוראות רלוונטיות משם. במילים אחרות, במקרים מסוימים הרשות לניירות ערך הישראלית עשויה להמעיט במעורבותה או להוריד אחריות מסוימת על פעילותה של החברה, כי היא כפופה גם לרגולציות של הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC).
הדרך הפשוטה למנוע הפסדים היא לדרוש מהחברה לדווח את שתי ההודעות יחד, ולא לגרום למשקיעים לקנות בעליות ואז לדווח על גיוס שמחיר מופחת ב-40% שלשם מגיעה המניה.
ומי נפגע? כרגיל, ציבור המשקיעים התמים שקונה את ההודעות הפומפוזיות של החברה, רוכשים מניות, ומר מאד, במקרה של כן פייט אפילו באותו היום (מהמקפצה מה שנקרא) - אותם משקיעים שרקמו חלומות על תרופה לסרטן, לא מבינים מה קרה להשקעתם שירדה לטמיון ביום אחד. כפי שכתבנו במקרה של כן פייט בעבר - ראו הוזהרתם.