וול סטריט הפכה לקזינו, ודונלד טראמפ הוא מנהל שולחן ההימורים הראשי (croupier), חמוש בחליפה מהודרת וחיוך של מי שיודע שהבית תמיד מנצח. עם מדיניות המכסים שחשף, שמתהדרת כ’אמנות העסקה’ הישר מספרו המיתולוגי, הוא הפך את השווקים לרולטה מטורפת: עליות של 12% במדד הנאסד"ק ביום אחד, כאילו מישהו שכח שהבוקר זה יכול להתהפך, וזאת אחרי צניחה דו-יומית שלא נראתה כמותה מעולם.
האם אפשר למחוא כפיים לגאון הכלכלי שסוגר עסקאות כשהשוק חוזר לעלות והמכסים על סין נותרו? השוק עוד לא תיקן את כל הירידות, ומלבד הקושי לסחור את השוק בתנאים הללו, יש לא מעט משקיעים שנבהלו, בצדק, ומימשו, לא בהכרח בתוך מחשבה נכונה, ובאופן כללי אם חשבנו שחוסר הוודאות עלתה לשיא, הרי שהקיצוניות בימי המסחר האחרונים לימדה את כולנו שתמיד יש לאן לעלות. וזאת מבלי לדבר על מידע המוקדם שחלק מהשחקנים השיגו וגרפו רווחים של אלפי אחוזים באופציות על המדדים.
מה גרם לטראמפ לדחות את המכסים? שכרון כוח, המרג’ין קולס מצד הברוקרים, התורמים המופסדים או דווקא זינוק התשואות אג"ח הממשלתיות והחשש מלחץ מכירות? קשה לדעת. מדיניות המכסים של טראמפ, שנועדה להציל את הכלכלה האמריקאית, נראית בינתיים כמו ניסוי חברתי סדיסטי: בואו נראה כמה כאוס אפשר לזרוק על השווקים לפני שמישהו יתחיל לשרוף את הבורסה, והנה ביום כניסת המכסים לתוקף טראמפ מצמץ ודחה את הרוב.
יאמר לזכותו של טראמפ שעניין הסחר עם סין מטריד אותו מזה כמה עשורים, ואכן יש לא מעט טענות בלשון המעטה לגבי חוקי המשחק מולם, כמו חוסר שקיפות או זכויות עובדים ותנאי סחר שקשה להתחרות איתם. מהצד השני, אמריקה מדפיסה כסף, שותפות הסחר קונות את החוב, על הדרך משמשות כמפעל ייצור המוני לעולם, ואמריקה לא בהכרח הראשונה לסבול מזה. כן אפשר וצריך לעשות התאמות לסחר הוגן, השאלה אם צריך להרוס את שוק ההון על הדרך?
אז אולי במקום ’מייק אמריקה גרייט אגיין’ בינתיים מדובר ב’מייק אמריקה גמבל אגיין’: תעשו הימור, גבירותיי ורבותיי – השולחן פתוח, הקוביות מתגלגלות, והקרופייה עם השיער הכתום מחייך בזמן שהוא מושך לכם את השטיח מתחת לרגליים. רק תזכרו: בקזינו הזה, הכסף אמיתי, אבל החוקים? הם משתנים לפי מצב הרוח של המנהל.
צריך לומר שמי שמנוסה מספיק בשוק ההון ולא נבהל מהירידות וברח מהשוק, אמנם ספג חלק מהירידות, אך הוא לא קיבע את ההפסד, ונותר לרכב על העליות שנרשמו אתמול שייכנסו לדפי ההיסטוריה. אלא שעיקר השאלה היא מה הלאה, או איך אפשר להחזיר את האמון ולצמצם חשיפה לשיגעון הגדלות של מנהל הקזינו.