שר האוצר, והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ’, הגיב להחלטת בג"צ שנתן צו ביניים לפיטורי ראש השב"כ, בציוץ בטוויטר שבו הוא קורא להחרים את ראש השב"כ רונן בר.
בר מאשים כי ראש הממשלה איבד אמון בו מאז בקשתו של נתניהו כי בר יהיה נאמן לו, מה שחוטא לתפקיד ראש השב"כ. בסופו של הדיון בבג"צ שהתקיים אתמול ניתן צו ביניים שלא יאפשר לממשלה לממש את החלטתה לפטר את בר.
על פי בית המשפט, החלטת הממשלה צריכה לעבור בהליך סדור, מה שלא נעשה. בר העלה מספר האשמות משמעותיות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו כאשר זה האחרון קידם את פיטוריו. ההאשמות הללו נכללו בעיקר במכתב שבר שלח לבג"ץ כחלק מההליך המשפטי שבחן את החלטת הממשלה להדיח אותו.
אלו הטענות שהועלו על ידי ראש השב"כ:
דרישה לנאמנות אישית במקום נאמנות ממלכתית: בר טען כי ביסוד החלטת נתניהו לפטרו עומדת ציפייה לנאמנות אישית מצדו כלפי ראש הממשלה, ולא נאמנות לחוק ולמדינה כפי שמתחייב מתפקידו. הוא ציין כי כאשר נתניהו הבין שאין לו נאמנות אישית כזו ממנו, הוחלט להדיחו בחופזה וללא נימוקים ענייניים.
בקשה להשפיע על משפטו של נתניהו: בר טען שנתניהו דרש ממנו, באופן חוזר ונשנה בחודש נובמבר 2024, לספק חוות דעת ביטחונית שתקבע כי המצב הביטחוני אינו מאפשר את המשך עדותו הרציפה במשפט הפלילי שלו (תיקי האלפים). בר סירב לכך, מתוך עמידה על עצמאותו המקצועית, וראה בכך ניסיון לשבש את ההליך המשפטי.
שימוש לא ראוי בסמכויות השב"כ: בר רמז כי נתניהו ביקש ממנו להפעיל את סמכויות השב"כ בצורה לא ראויה נגד אזרחי ישראל, אם כי לא פירט את הבקשות הספציפיות במכתבו הפומבי. הוא ביקש להציג פרטים נוספים על כך בדלתיים סגורות בפני שופטי בג"ץ.
מניעים לא ענייניים הקשורים לחקירות: בר קשר את החלטת ההדחה גם לחקירת "קטאר-גייט", שבה השב"כ חקר חשדות למעורבות יועצים קרובים לנתניהו בהעברת כספים מקטאר. הוא טען כי החקירה החלה לפני ההודעה הרשמית של היועמ"שית על אישורה (בפברואר 2025), וכי נתניהו ניסה להציג את הפיטורים כקשורים למחדלי 7 באוקטובר, בעוד שבפועל הם נבעו ממניעים אישיים ופוליטיים.
פגיעה במו"מ לשחרור חטופים: בר האשים את נתניהו בכך שהדחתו מצוות המו"מ לעסקת החטופים, יחד עם ראש המוסד, פגעה בקידום המגעים להשבת החטופים מעזה. הוא רמז כי ההחלטה נבעה מחוסר אמון אישי ולא משיקולים מקצועיים.
ההאשמות הללו שיקפו, לדברי בר, ניסיון של נתניהו להשתמש בשב"כ לקידום אינטרסים אישיים ופוליטיים, תוך פגיעה בעצמאות הארגון ובדמוקרטיה הישראלית. נתניהו, מצדו, הכחיש את הטענות, וטען כי הפיטורים נבעו מחוסר אמון מקצועי שנבנה לאורך זמן, במיוחד לאחר מחדל 7 באוקטובר, ולא ממניעים הקשורים לחקירות או למשפטו.