בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא צו מאסר לאלי רייפמן בעקבות בקשה שהגיש הנאמן לנכסיו שבפשיטת רגל וע"ב איתן ארז. על פי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, רייפמן אמור היה להעביר עד סוף השנה החולפת עוד 5 מיליון שקל בהתאם להסדר הנושים שאושר, אך נעלם בתאילנד לפני עשרה ימים.
רייפמן אמור היה להתייצב בבית המשפט עד ה-11 במרץ, והגיש בקשה להארכה, אך לא העביר את הכספים גם לאחריה.
על פי הבקשה, רייפמן גייס בחודשים האחרונים עשרות מיליוני שקלים מכמה גורמים שונים למיזמים שונים, אלא שכעת עולה חשש כי הכספים הללו ירדו לטמיון. בבקשה שהוגשה לבית המשפט נטען כי רייפמן ניתק קשר עם בני משפחתו מאז 30 במרץ, לא עלה על הטיסה ארצה וביצע שלל פעולות שנועדו לטשטש את עקבותיו ולהקשות על איתורו.
עו"ד אביעד בללתי, המייצג את אלי רייפמן יחד עם עו"ד מור בן שושן, מסרו כי רייפמן יצא לעבוד בחו"ל כחלק מהסדר הנושים שאושר וקיבל את אישור של בית המשפט. עם זאת, נציגיו הודו כי מסיבות לא ברורות רייפמן לא הצליח לשלם את יתרת ההסדר, וכי רייפמן ניתק מגע עם משרדם.
אלי רייפמן התפרסם בעיקר כמייסד שותף של חברת אמבלייז (Emblaze) – מהחברות הבולטות בתחום ההיי-טק הישראלי בתחילת שנות ה-2000. סיפורו של רייפמן הוא דוגמה קלאסית למסלול של עלייה מטאורית – ונפילה כואבת, שמלווה בצללים של פנטזיה עסקית, כריזמה, חובות ומעשים פליליים.
בשנים שאחרי הנפק אמבלייז החלה הקריסה. החברה התמודדה עם תביעות, חובות ובעיות תזרימיות. רייפמן הסתבך אישית – הוא ניסה להעמיד פנים שהחזיק מניות בשווי מאות מיליוני דולרים כבטוחה להלוואות, אך למעשה לא החזיק בהן. בשנת 2009 הוגשה נגדו תביעה על קבלת דבר במרמה, הוא הורשע ונידון ל-4 שנות מאסר בפועל. במהלך המשפט, התגלו פערים חמורים בין המצגים שהציג למשקיעים לבין המציאות – במיוחד בנוגע להחזקות במניות ובנכסים.
מאז שמו השתרברב למיזמים כושלים, ששיאם היה בחברת האב סייבר הישראלית שרצתה להיסחר בוול סטריט בשווי מנותק מזה שבו היא נסחרה בתל אביב. רגע לפני ההנפקה משקיעי העוגן קיבלו רגליים קרות, ההנפקה יצאה לדרך בכל זאת, והמניה התרסקה בחדות, כספי המשקיעים נמחקו, והתביעות נגד החברה החלו להערם - לכתבה המלאה.