נסיעתו הבהולה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לוושינגטון, ישירות מביקור בהונגריה, שהתרחשה בעקבות דרישה מפתיעה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נתפסה כביקור כדחוף, לאור הצורך לדון במספר נושאים קריטיים: המכסים שהטיל טראמפ על ישראל (17% על סחורות מיובאות), סוגיית החטופים בעזה, והאיום האיראני. עם זאת, התוצאות של הביקור עוררו תחושה של אכזבה ואף השפלה מסוימת מצד נתניהו.
נתניהו הגיע לפגישה לאחר שיחה עם טראמפ ועם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, כשהציפייה המרכזית הייתה שיצליח לשכנע את טראמפ להסיר או להפחית את המכסים, במיוחד לאחר שהצהיר כי ישראל "תמחק את גרעון הסחר" עם ארה"ב ותסיר מגבלות סחר. אולם, טראמפ לא התחייב להסרת המכסים, ורמז שהדבר תלוי בהצעות "פנומנליות" מצד מדינות אחרות, מה שהותיר את ישראל ללא הישג ממשי בנושא זה.
בנושא החטופים, נתניהו הדגיש את המחויבות להשבתם ואת הסבל שלהם, אך לא חזר עם התקדמות קונקרטית או חדשות משמעותיות. נראה כי המנהיגים התרגלו למצב הקיים, והמו"מ לעסקה נותר תקוע, למרות תיאום מלא מוצהר בין ישראל לארה"ב. הדבר הוסיף לתחושה של חוסר הישגים מצד נתניהו.
הרגע הבולט והמביך ביותר עבור נתניהו היה כאשר טראמפ הכריז, במסיבת עיתונאים משותפת, על כוונת ארה"ב לפתוח בשיחות ישירות עם איראן בדרגים בכירים, כבר השבוע, בניסיון להגיע להסכם על תוכנית הגרעין. אם היתה תגובה מצד נתניהו, הרי שהיא נאמרה בארבע עיניים שכן במסיבת העיתונאים ראש ממשלת ישראל שנותר לעמוד לצד טראמפ כהסכמה שבשתיקה. העובדה שאיראן תקפה את ישראל במלחמה, וישראל רואה בה איום קיומי, ככל הנראה לא ממש הפריעה לאמריקאים. אם מסתכלים על זה מהצד האיראני, נראה שמשתלם לתקוף את ישראל אם זה מה שמביא את ארה"ב לשולחן המשא ומתן.
טראמפ אמנם אמר שלאיראן אסור שיהיה נשק גרעיני, אך הכרזתו העצמאית מראה כי הוא מעדיף דיפלומטיה על פני עימות צבאי - אז מה אם איראן תקפה את ישראל במלחמה האחרונה, לראשונה בהיסטוריה.
בסיכומו של דבר, נתניהו חזר מוושינגטון ללא הישגים מוחשיים: המכסים נותרו, לא נרשמה התקדמות בנושא החטופים, ובניגוד לכהונתו הראשונה של טראמפ, אז נתניהו הצליח לשכנע אותו לסגת מהבכם הגרעין, כיום הוא נראה חסר השפעה מול החלטת טראמפ לנהל משא ומתן ישיר עם איראן. הביקור, שנועד להציג חזית מאוחדת, הדגיש דווקא את הפער בין המנהיגים ואת מעמדו המוחלש של נתניהו בזירה הבינלאומית.
אנקדוטה נוספת שלא פשוט היה לשמוע לגביה, היתה ההתייחסות לארדואן, כבעל ברית של ארה"ב. שום מילה לגבי קריאותיו לחסל את הציונות לא נאמרה, ונתניהו ישב שם כאילו לא מדובר במנהיג שקרא להשמיד את מדינת ישראל.
אולי אחד הדברים שהיה צריך להדגיש במסיבת העיתונאים, ולא היה, קשור לאמירות המוצהרות של אוייביה של ישראל. גם איראן וגם ארדואן מבטאים בוקר וליל את הצורך להשמיד את המדינה הציונית, בעוד שישראל תמיד פניה לשלום. משפט זה לא נאמר לא מצד טראמפ ולא מצד נתניהו. אחרי התקיפה האיראנית את ישראל לראשונה בהיסטוריה, לא מן הנמנע כי הפניה של ארה"ב וישראל לדיפלומטיה נתפסת כחולשה מצד האיראנים. מה שמעמיד את כל הדיווחים על מצבם הקשה של משטר האייטולות בערבון מוגבל.
בשורה התחתונה, לא מכובד להקפיץ ראש ממשלה בלי עבודת תשתית ומטה. נתניהו נכנס למלכודת לא מתוכננת, ולאווירה שבה הוא היה תפאורה.
בפן החיובי, מבחינת השווקים הפיננסים נראה כי עימות צבאי עם איראן מתרחק. מהצד השני, טראמפ מצטייר כמי שיימנע ממלחמות בכל מחיר, גם אם על חשבון בעלת הברית הקטנה במזרח התיכון.