בנק ישראל הותיר את הריבית, כצפוי, ברמה של 4.5%, כך על פי ההודעה שפרסם היום (ב’) הבנק.
בנק ישראל הנמיך את תחזית הצמיחה בכל אחת מהשנתיים הקרובות ב-0.5%. על פי התרחיש הבסיסי של התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשנת 2025 ב-3.5% וב-2026 ב-4.0%. הבנק חתך את תחזית הצריכה הפרטית ב-1.5% ל-2025 וב-2% ב-2026.
שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון הראשון של שנת 2026) צפוי לעמוד על 2.5%. במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2.6% - ללא שינוי מהתחזית הקודמת, ובמהלך שנת 2026 על 2.2% - ירידה של 0.1% מהתחזית הקודמת.
רמת הריבית ברבעון הראשון של 2026 צפויה לעמוד בממוצע על 4.0%.
התחזית גובשה תחת ההנחה שהתחדשות הלחימה בעזה לא תגלוש מעבר לרבעון השני של 2025 ובתוך תקופה זו לא תתבטא במגבלות פעילות חמורות על העורף (בניגוד למה שהיה בתחילת המלחמה). בנוסף, התחזית כוללת הערכות לגבי ההשפעה של מכסי הייבוא עליהן הודיעה ארה"ב ב-2 באפריל 2025.
הנחת העבודה שעומדת בבסיס התחזית היא שהעלאת המכסים בעולם תוביל לירידה של 4% בהיקף הסחר העולמי עד סוף שנת 2026 (ביחס למצב ללא מכסים). התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי-ודאות, על רקע אי-הוודאות לגבי ההיקף וההשפעות של מלחמת הסחר המתפתחת בעולם ועל רקע האפשרות לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר מאלו שמגולמים בתחזית. להערכתנו, הסיכונים לתחזית הצמיחה נוטים כלפי מטה והסיכונים לתחזית האינפלציה, הריבית והגרעון נוטים כלפי מעלה.
הגרעון בתקציב המדינה בשנת 2025 צפוי לעמוד על 4.2% תוצר ובשנת 2026 הוא צפוי להסתכם ב-2.9% תוצר. החוב הציבורי צפוי לעמוד על 69% תוצר בשנת 2025 ועל 68% תוצר בשנת 2026. תחזית זו כוללת את צעדי ההתכנסות שאישרה הכנסת במסגרת התקציב לשנת 2025 ובמסגרת חוק ההסדרים, והיא משקללת גם את התוספות לתקציב הביטחון שהומלצו על ידי ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח. בדומה לתחזית מינואר, התחזית הנוכחית משקפת ירידה בהוצאה הביטחונית עם סיום הוצאות המלחמה הזמניות שנדרשות ב-2025 על מנת לשקם מלאים ולהחזיר את הצבא לכשירות, לצד גידול בבסיס תקציב הביטחון לצורך תכנית בניין הכח החדשה. במקביל, אנו מעריכים כי נטל תשלומי הריבית יוסיף לעלות וכי ההוצאה האזרחית במונחי תוצר תישאר יציבה בטווח התחזית. התחזית משקפת את ההכנסות הגבוהות בעקבות החלת מיסוי הרווחים הצבורים בתחילת 2025, עוד מעבר למה שגולם בתחזית הקודמת. בנוסף, התחזית לשנת 2026 כוללת הכנסות חד-פעמיות שצפויות כתוצאה מעסקת המכירה של חברת וויז (Wiz).
הסיכונים לתחזית
על פי חטיבת המחקר, קיימת אי-וודאות רבה לגבי היקף והשפעות מלחמת הסחר המתפתחת בעולם. היקף המכסים שיוטלו בפועל עשוי להיות שונה ממה שהנחנו בתחזית הבסיסית מפני שמדינות נוספות עשויות להטיל מכסים בתגובה לצעדי הממשל האמריקאי, ומנגד יתכן משא ומתן בילטרלי או רב-לאומי שימתן חלק מהמכסים. גם ההשפעות של המכסים על הכלכלה העולמית והישראלית אינן וודאיות. מחד, תתכן הסטה של סחר שתמתן את השפעתם של המכסים בעולם ובישראל, אך מנגד, תיתכן פגיעה בהשקעות העולמיות בשל אי-הוודאות שמלחמת הסחר משיתה. בטווח הבינוני-ארוך, תיתכן פגיעה בפריון העולמי בשל ירידה בשיעור הסחר בתוצר העולמי.
גם בישראל תתכן פגיעה בפריון במשק ובתוצר הפוטנציאלי בשל הסטת פעילות מענפי הייצוא בעלי הפריון הגבוה לענפים מקומיים, וכן פגיעה בהשקעות במשק אם חברות יצואניות יעדיפו להעתיק את פעילותן למדינות אחרות. יחד עם זאת, לישראל יש גם מספר נקודות חוזקה יחסיות במלחמת הסחר, ובראשן התבססות במידה רבה על יצוא שירותים מתקדמים שפחות חשופים למכסים.
לבסוף, קיים סיכון להשפעה כלכלית של המתחים הפוליטיים-חברתיים בישראל. בשנת 2023, מתחים דומים סביב מהלכי חקיקה שקידמה הממשלה תרמו לפיחות של השקל. בנוסף להשפעה אפשרית זו, ככל שהמתחים הפנימיים יתפסו על ידי השווקים כמעלים את פרמיית הסיכון של ישראל, הם עשויים להתבטא בפגיעה בהשקעות וביצוא, וכן לירידה בצריכה הפרטית, כפי שנידון בתרחישי סיכון שהוצגו בתחזית חטיבת המחקר מאפריל 2023.