"ישראל אומנם לא במוקד היעדים העיקריים של הממשל האמריקאי, אך כלכלתה עלולה להיפגע בעיקר לא מההשפעה הישירה של המכסים שיוטלו על היצוא הישראלי לארה"ב (אם יוטלו), אלא בדרכים עקיפות רבות", כך כותב אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב בסקירתו השבועית.
ז’בזינסקי מסביר כי הירידה בצפויה בסחר החוץ העולמי תפגע בחברות הישראליות, וכי הכלכלה הישראלית תלויה במיוחד ברמת הפעילות בענף הטכנולוגיה בעולם. לכן, ביצועי מדד הנאסד"ק היו לאורך השנים אחד האינדיקאטורים המובילים החשובים לצמיחה בישראל. "הירידות החדות במניות הטכנולוגיה בתגובה למכסים עלולות לגרום לפגיעה בהשקעות בתחום בפרט בישראל", כתב ז’בזינסקי.
לדבריו, קיים קשר מובהק בין הצמיחה בישראל לצמיחה בעולם, במיוחד במדינות המפותחות. "הקשר לצמיחה באירופה היה בעשורים האחרונים חזק הרבה יותר מאשר לצמיחה בכלכלה האמריקאית והוא נובע ככל הנראה ממשקל הרבה יותר גבוה של המסחר בין ישראל לאירופה מאשר לארה"ב".
"הצריכה הפרטית בישראל הושפעה חיובית בשנה האחרונה מהעליות בשווקים הפיננסיים. תיק הנכסים של הציבור עלה ב-2024 בכ-15%, אחת השנים הטובות בעשורים האחרונים. השנה "אפקט העושר" עומד להתהפך ולהחליש ביקוש הצרכנים", כתב ז’בזינסקי.
לדבריו, הירידה בצמיחה בעולם תתרחש כאשר הכלכלה המקומית נמצאת במצב שברירי במיוחד על רקע הסיכונים הביטחוניים והפוליטיים. פרמיית הסיכון CDS של ישראל עלתה בשבוע שעבר בשיעור גבוה בהשוואה למדינות בעלות CDS דומה. הפער בין התשואה של האג"ח הדולרי ל-10 שנים של ישראל לבין האג"ח האמריקאית עלה בחדות והתקרב לרמות הגבוהות של השנה האחרונה.
גורם סיכון נוסף למשק הישראלי שאותו מציין ז’בזינסקי קשור לחשיפה הגבוהה לתחום הנדל"ן. "ב-5 השנים האחרונות, כ-70% מהאשראי המסחרי בבנקים זרם לחברות בתחום הנדל"ן או לחברות המעניקות אשראי חוץ בנקאי שגם הוא ברובו הגיע בסופו של דבר לנדל"ן. כמעט 90% מהגידול של האשראי למשקי הבית היה למשכנתאות. האשראי גדל תוך עליות חדות במחירים הדירות ומבצעי מימון לרכושי הדירות שכעת עומדים להתכווץ.
יחד עם זאת, ז’בזינסקי מציין כי "למרות הסיכונים, השווקים בישראל צפויים להציג ביצועי יתר על פני השווקים בחו"ל, במיוחד האמריקאי, בתקופה הקרובה. גם כי המשק הישראלי צפוי להיפגע יחסית פחות באופן ישיר מהמכסים, אך בעיקר כי בסבירות די גבוהה צפוי מעבר של חלק מהחסכונות ארוכי טווח ממסלולי S&P 500, שמסתכמים בכ-170 מיליארד שקל, למסלולים כלליים. מעבר זה יגביר ביקוש לשקל ולאפיקים המקומיים. בשורה התחתונה, בעקבות הרעה בתחזיות הצמיחה בעולם, בבית ההשקעות הורידו את התחזית לצמיחה בישראל ל-2025 מ-4% ל-3.5%.
האם לשנות חשיפה?
ז’בזינסקי מניח כי קיים סיכוי נמוך לביטול או הקלה משמעותית בגובה המכסים. בלעדי השינוי הגדול במכסים, הסיכון למיתון בכלכלה האמריקאית ובכלכלות הגדולות האחרות עולה משמעותית.
מעריכים שה-FED זקבזינסקי מעריך כי בסופו של דבר הפד יצטרך להוריד ריבית, ואפילו בחדות. עם זאת, זה לא צפוי לקרות ממש בקרוב. "הבנק המרכזי ירצה להיווכח שהירידה בצמיחה תהיה מספיק חזקה כדי לבלום המשך עליות מחירים שתזניק העלאת המכסים. הרי המיתון לא ירשם על שמו אלא על שם הממשלה", כתב ז’בזינסקי.
בשורה התחתונה, ז’בזינסקי ממשיך להעריך שתשואות האג"ח בארה"ב בכיוון מטה וממליצים על מח"מ בינוני-ארוך באפיק. לגבי שוק המניות, ז’בזינסקי ממשיך להמלחיץ על חשיפה בינונית-נמוכה למניות.
בתחזיות לשוק המניות זקבזינסקי ממליץ לקחת בחשבון את הגורמים הבאים:
"הירידות החדות במניות התרחשו כאשר מדד ההפתעות בנתונים הכלכליים נמצא עדיין יחסית ברמה גבוהה. החולשה התחילה להתגלות בעיקר בסקרים. ההיחלשות במנועי הצמיחה של הצריכה הפרטית, שלהערכתנו הייתה מתפתחת בכל מקרה במהלך השנה בלי קשר למכסים, רק התחילה להופיע בחודשים האחרונים. הזעזועים האחרונים יזרזו את התהליך של ירידה בביקושים והרעה בנתונים. נוסיף שהנתונים בחודשים האחרונים הסוו את החולשה בכלכלה בגלל הקדמת ההשקעות והצריכה לפני הטלת המכסים על חשבון פעילות עתידית. הקדמת הפעילות לפני המכסים צפויה להגביר חולשה בנתונים הכלכליים בחודשים הקרובים.
"גם אחרי הירידות האחרונות השווקים לא ממש זולים. מכפיל רווח עתידי של S&P500 עומד על כ-19, גבוה מהממוצע ההיסטורי של 18. אולם, המכפיל מחושב על סמך הנחה שרווחיות החברות תעלה השנה ב-9% ובשנת 2026 ב-14% (הגידול החציוני ב-30 השנים האחרונות עמד על 8%). אפשר להיות די בטוחים שתחזיות אלה ירדו לאור עלייה משמעותית בסיכון למיתון כפי שהעריכו גופי השקעות גדולים בימים האחרונים. על פי המכפיל של שילר (Shiller CAPE Ratio), הערכת שווי הנוכחית של שוק המניות האמריקאי עדיין אחת היקרות בהיסטוריה. זעזועים כל כך חדים בשווקים מעלים סיכון ל"תקלה פיננסית" בתחום האשראי במגזר העסקי (מרווחי HY בארה"ב עלה ב-0.85% בשבוע) או הפיננסי (קרנות גידור או בנקים)".