לאחר שבשנת 2024 נרשמו תשואות גבוהות במיוחד במדדי המניות העיקריים בארץ ובעולם, מגמה זו נמשכה לתוך תחילת 2025 עם עליות שהתהפכו לירידות בחודש האחרון. מדד S&P500 עם תשואה שלילית מתחילת השנה של כ-4.6%, מדד הנאסד"ק ירד בשיעור של כ-10.4% ומדד הניקיי הוריד מערכו כ-10.7%. באירופה נרשמו דווקא עליות נאות מתחילת השנה, כאשר הדאקס הגרמני עלה ב-11.3%.
גם מדדי המניות המובילים בישראל ירדו בחודש מרץ אך עדיין חלקם מצביעים על תשואה חיובית קלה מתחילת השנה, כשמדד ת"א 35 עלה ב-1.0% ומדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-0.8%. מדד ת"א 90 לעומתם ירד מתחילת השנה בשיעור של כ-0.6%.
מדדי אג"ח בישראל רשמו מגמה מעורבת מתחילת השנה, כשמדד אגרות החוב הקונצרניות עלה ב-0.7% ומדד אג’’ח ממשלתי כללי ירד בשיעור של 0.3%.
התעשייה האקטיבית ברבעון הראשון של 2025
התעשייה האקטיבית המסורתית שידעה פדיונות כבדים ב-2022 וב-2023, התעוררה לחיים בשנת 2024 והגבירה את קצב הגיוסים ברבעון הראשון של 2025 עם גיוס של כ-7.1 מיליארד שקל והיא המגייסת העיקרית של תעשיית הקרנות כולה.
עיקר הגיוס התרכז בשתי קטגוריות, כאשר המגייסת העיקרית היא קטגוריית אג’’ח כללי, שסיימה את הרבעון הראשון של השנה עם גיוס מרשים של כ-3.6 מיליארד שקל ואחריה קטגוריית מניות בארץ אשר גייסה סכום של כ-2.25 מיליארד שקל. אחריהן, קטגוריית אג’’ח בארץ-חברות והמרה עם גיוס של כ- 1.5 מיליארד שקל, הקטגוריה אג"ח בארץ מדינה הוסיפה גיוס של כ-630 מיליון שקל, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם גיוס של כ-155 מיליון שקל, הקרנות הגמישות גייסו כ-95 מיליון שקל, והקטגוריה האחרונה במגייסות היא אגד קרנות עם כ-80 מיליון שקל.
לעומת זאת, קטגוריית מניות בחו’’ל פדתה סכום של כ-385 מיליון שקל, וקטגוריית אג’’ח בחו’’ל אשר הייתה המגייסת הגדולה בשנת 2024, סיימה כפודה הגדולה ביותר לרבעון הראשון לשנת 2025 עם יציאה של 780 מיליון שקל.
הקרנות הכספיות: ממשיכות לרכז גיוסים גבוהים
הקרנות הכספיות ממשיכות בגיוסים גבוהים בתעשייה והן מסכמות את הרבעון הראשון של השנה עם גיוס גבוה של כ-5.7 מיליארד שקל. עיקר הגיוס הגיע אל הקרנות הכספיות השקליות שרשמו ברבעון הראשון של השנה גיוסים נאים של כ-5.55 מיליארד שקל , והקרנות הכספיות הדולריות הוסיפו לגיוס סכום קטן של כ-0.15 מיליארד שקל.
במהלך חודש פברואר הקרנות הכספיות החלו אמנם לפדות כספים, אך בחודש מרץ הן חזרו לגייס, והרבה.
תודות לגיוסים ברבעון הראשון של השנה הגדילו הקרנות הכספיות את נתח השוק שלהן מתוך סך נכסי הקרנות אשר עומד על כ-25.6% לעומת 25.1% בתחילת השנה. סך נכסיהן (כ-157.8 מיליארד שקל) נמצא בשיא כל הזמנים.
התעשייה הפסיבית ברבעון הראשון של 2025
הקרנות הפסיביות ממשיכות בקצב גיוסים גבוה, אם כי נמוך יותר מאשר בשנה שעברה, כאשר ברבעון הראשון של השנה הן מגייסות סכום כולל של כ-4.6 מיליארד שקל, סכום אשר נחלק בין הקרנות המחקות שגייסו כ-3.3 מיליארד שקל לבין קרנות הסל שהוסיפו לגיוס סכום של כ-1.3 מיליארד שקל. הקטגוריה המגייסת ביותר בתעשייה הפסיבית, קטגוריית מניות בארץ, סיכמה את הרבעון עם גיוס של כ-2.2 מיליארד שקל, כשכל הגיוס הגיע מהקרנות המחקות אשר גייסו כ-2.5 מיליארד שקל ואילו קרנות הסל פדו סכום של כ-0.3 מיליארד שקל. קטגוריית מניות בחו’’ל מסכמת את הרבעון הראשון של שנת 2025 עם גיוס של כ-1.1 מיליארד שקל בחלוקה מעורבת בין קרנות הסל אשר גייסו סכום של כ-1.4 מיליארד שקל בעוד שהקרנות המחקות פדו סכום של כ-0.3 מיליארד שקל.
הקטגוריה הבאה מבחינת היקף הגיוס היא קטגוריית חברות והמרה שסיימה את הרבעון עם גיוס כולל של כ-925 מיליון שקל אשר נחלק בין הקרנות המחקות עם גיוס של כ-800 מיליון שקל וקרנות הסל אשר גייסו סכום של כ-125 מיליון שקל.
קטגוריה חדשה מתחילת השנה בקרנות המחקות, קטגוריית נכסים דיגיטליים גייסה מתחילת השנה כ-95 מיליון שקל.
תעשיית הקרנות גייסה בחודש האחרון כ-4.3 מיליארד שקל, כשעיקר הגיוס הגיע אל הקרנות הכספיות שגייסו סכום גדול של כ-3.9 מיליארד שקל.
התעשייה האקטיבית המסורתית ממשיכה את מגמת הגיוסים אם כי בקצב נמוך יותר מחודשים קודמים ומסכמת את חודש מרץ עם גיוס של כ-0.7 מיליארד שקל.
חצי מן הגיוס בקרנות האקטיביות המסורתיות הגיע לקטגוריית אג’’ח כללי שגייסה כ-330 מיליון שקל. התעשייה הפסיבית פודה בחודש מרץ סכום של כ-230 מיליון שקל בחלוקה מעורבת כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-530 מיליון שקל ואילו קרנות הסל פדו סכום של כ-760 מיליון שקל.
עיקר הגיוסים בקרנות הפסיביות הופנה למניות בחו"ל. תעשיית הקרנות בחודש מרץ - ירידה קלה בהיקף הנכסים המנוהל, בעיקר כתוצאה מירידות שערים בימי המסחר האחרונים של החודש, מ-618.33 מיליארד שקל ל-616.78 מיליארד שקל, הנובעת משילוב של גיוס בתעשייה של כ-4.3 מיליארד שקל ומירידת ערך של כ-5.85 מיליארד שקל.
התשואות בשווקים
באירופה, הדאקס הגרמני: סיים את חודש מרץ עם תשואה שלילית של כ-1.7%.
באסיה: מדד הניקיי ירד בשיעור של 4.1%.
בארה"ב המדדים המובילים מסכמים את החודש במגמה שלילית עמוקה בעיקר בעקבות הסיכון הגובר להאטה בצמיחה יחד עם אינפלציה "דביקה" והחלת המכסים, כאשר מדד הדאו ג’ונס ירד בכ-4.2%, מדד ה- S&P500 סיים את מרץ בתשואה שלילית של 5.8% ומדד הנאסד"ק, מדד מניות הטכנולוגיה, סיים את חודש מרץ עם תשואה שלילית של כ-8.2%. לאחר הירידות בחודש האחרון, כל המדדים המובילים בארה"ב מצויים בתשואה שלילית מתחילת השנה.
שוק המניות הישראלי, סבל גם הוא מביצועים שליליים בעיקר עקב החרפת המצב הביטחוני בארץ, וחזרתה של הרפורמה/הפיכה משטרית. מדדי ת"א 35 , ו-125 רשמו ירידות של כ-2.1% ו-3.8% בהתאמה. מדד ת"א 90 עם תשואה שלילית חזקה של כ-8.4%.
איגרות החוב הממשלתיות בישראל השיגו תשואה שלילית של כ-0.8% ואיגרות החוב הקונצרניות ירדו בשיעור של כ-0.3%.
נתוני מדדי חו’’ל כוללים את ה-28.2.25, יום שישי, שבוא היה מסחר בחו’’ל ובדולר, והם, כמובן, נכנסים לתשואות של המדדים במרץ ולתשואות של קרנות חו’’ל. התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש מרץ סכום של כ-680 מיליון שקל.
הקטגוריה המגייסת ביותר היא קטגוריית אג’’ח כללי שמסכמת את חודש מרץ עם גיוס של כ-330 מיליון שקל, קטגוריית אג’’ח מדינה סיימה את החודש עם גיוס של כ-235 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-180 מיליון שקל, קטגוריית מניות בישראל גייסה סכום של כ- 115 מיליון שקל, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות הוסיפה לגיוס סכום של כ-40 מיליון שקל וקטגוריית אגד קרנות עם גיוס גבוה יחסית לקטגוריה של כ-35 מיליון שקל.
הקטגוריה הפודה ביותר היא קטגוריית אג’’ח בחו’’ל שפדתה סכום של כ-105 מיליון שקל, אחריה קטגוריית מניות בחו’’ל שמסיימת את חודש מרץ עם פדיון של כ-95 מיליון שקל, ואחריהן הקרנות הגמישות שפדו סכום של כ-50 מיליון שקל.
הקרנות הכספיות חוזרות לרכז את עיקר הגיוסים בתעשיית הקרנות, והן מסיימות את חודש מרץ בגיוס גבוה של כ-3.9 מיליארד שקל. כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-4.3 מיליארד שקל ולעומתן הקרנות הכספיות הדולריות פדו סכום של כ-0.4 מיליארד שקל.
התעשייה הפסיבית מסיימת את חודש מרץ עם פדיון של כ-230 מיליון שקל כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-530 מיליון שקל ואילו קרנות הסל פדו סכום של כ-760 מיליון שקל.
בקרנות המחקות הקטגוריה המגייסת ביותר היא קטגוריית מניות בחו’’ל שגייסה סכום של כ-270 מיליון שקל, אחריה קטגוריות חברות והמרה ומניות בישראל עם גיוס של כ-150 מיליון שקל כל אחת, קטגוריית אג’’ח מדינה גייסה סכום של כ-40 מיליון שקל וקטגוריית נכסים דיגיטליים, קטגוריה חדשה שנפתחה השנה, אשר הקרנות שבה עוקבות אחר מחיר הביטקוין, גייסה במרץ כ-15 מיליון שקל.
קטגוריית אג’’ח בחו’’ל סיימה עם פדיון של כ-85 מיליון שקל וקטגוריית אג’’ח כללי עם פדיון של כ-10 מיליון שקל.
בקרנות הסל הקטגוריה המגייסת ביותר היא קטגוריית מניות בחו’’ל, שגייסה סכום של כ-960 מיליון שקל, אחריה בפער משמעותי קטגורית אג’’ח מדינה עם גיוס של כ-30 מיליון שקל, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות גייסה סכום דומה של כ-25 מיליון שקל, וקטגוריית סחורות הוסיפה לגיוס סכום של כ-10 מיליון שקל, ואילו שאר הקטגוריות מסיימות את חודש מרץ בפדיון.
קטגוריית מניות בישראל מסיימת כפודה ביותר כשפדתה סכום גבוה של כ-1.5 מיליארד שקל, קטגוריית חברות והמרה פדתה סכום של כ-235 מיליון שקל וקטגוריית אג’’ח בחו’’ל סיימה עם פדיון של כ-30 מיליון שקל.
נכון ליום 31.03.25, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על כ-616.8 מיליארד שקל. נתון זה מתפלג באופן הבא:
תעשייה אקטיבית: כ-343.7 מיליארד שקל, מהם כ-185.9 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, וכ-157.8 מיליארד שקל בקרנות כספיות.
תעשייה פסיבית: כ-273.1 מיליארד שקל, מהם כ-169.0 מיליארד שקל בקרנות סל, וכ-104.1 מיליארד שקל בקרנות מחקות.
*הכותב הוא נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות*