נכסי קרן העושר הסתכמו בכ־2.08 מיליארד דולר בסוף 2024 - כך עולה מהדו"ח הכספי שפרסמו בנק ישראל והאוצר. במהלך השנה הופקדו בקרן תקבולים שמקורם בהכנסות המדינה, על פי הוראות חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, בסכום כולל של כ־417 מיליון דולר.
בשנת 2023 העבירה הקרן לתקציב המדינה סכום של כ־33.6 מיליון דולר עבור שנות התקציב 2023 ו־2024. לשם המחשה, סכום זה שקול לחמישית מעלויות המלחמה עד כה.
בשנת 2024 רשמה הקרן לאזרחי ישראל תשואה נומינלית דולרית של כ־11.5%. מאז הקמתה רשמה הקרן תשואה שנתית ממוצעת של כ־11.7%.
התשואה החיובית של הקרן נבעה בעיקר מהשקעה במניות שתרמה 90% מהתשואה. נכסי החוב תרמו כ-7% ויתר התשואה נבעה מריבית על המזומן שצברה הקרן.
הכספים בקרן, שמקורם במשאבי טבע ציבוריים כמו גז טבעי, אינם משמשים תמיד למטרות ארוכות טווח לטובת הדורות הבאים כפי שהוגדר בחוק, אלא מופנים לצרכים פוליטיים וסקטוריאליים קצרי טווח. לדוגמה, ב-2025 תוכננה הקצאה של כ-190 מיליון שקל, ויש חשד כי חלוקת הכספים נעשית כ"קופה קטנה" לקואליציה, תוך הפרה של לשון החוק המחייב שימוש למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות שאינן מתוקצבות באופן שוטף.
קרן, שהוקמה ב-2014 ונועדה להתחיל לפעול ב-2018, סבלה מעיכובים משמעותיים עקב סחבת פוליטית וזרם הכנסות איטי ממסים על רווחי הגז. רק ב-2022 היא החלה לפעול לאחר שהגיעה למינימום של מיליארד ש"ח, מה שמעלה שאלות על יעילות הניהול והמחויבות הממשלתית למטרותיה המקוריות.
בניגוד לקרנות עושר מובילות כמו זו של נורווגיה, שמשקיעה את רווחי הנפט לטווח ארוך ומבטיחה שירותים ציבוריים איכותיים בעתיד, בישראל יש חשש שהקרן משמשת למטרות מדכאות צמיחה, כמו תמיכה סקטוריאלית במקום השקעה בתשתיות או אנרגיה מתחדשת.