”בנק ישראל יצטרך כנראה להסכין עם ייסוף חד מבעבר בשקל כנגד הדולר”

מזרחי-טפחות: ב-19/1 הודיע בנק ישראל שתושבי חוץ וישראל יחויבו לדווח על פעילות בשוק נגזרות טבע החוץ, המק"מ ואיגרות החוב הממשלתיות הקצרות. שער החליפין ₪ דולר קפץ בתגובה מ-3.529 (השער השני הנמוך ביותר שנקבע מאז ה-10/10/2008) ל-3.544. עלייה בשער החליפין משמעה פיחות בשקל כנגד הדולר. חלף יום וב-20/1 הטיל בנק ישראל על תאגידים בנקאיים בישראל חובת נזילות על עסקאות בנגזרי מטבע חוץ של תושבי חוץ. שער החליפין ₪ דולר זינק שוב ל-3.599. בימים שבאו אחר כך פוחת השקל בעקביות עד שנקבע שער של 3.713 ב-4/2: השקל השלים פיחות של 5.2% מאז הודעתו הראשונה של בנק ישראל

לא מעטים העריכו כי מדובר בתקופה חדשה והשקל עומד בפני היחלשות משמעותית כנגד הדולר. בנק ישראל ומשרד האוצר, כך חשבו, גמרו אומר לפחת את המטבע המקומי ולצורך כך יוסיפו לנקוט צעדים נחושים.

והנה, אתמול, ה-13/3, נקבע שער החליפין ₪ דולר על 3.579. בכך ירד השער 3.6% מהשער שנקבע ב-4/2. בהשוואה לשער שנקבע בתחילת התהליך איבד השקל רק 1.4%. יצוין, כי מה-4/2 יוסף האירו 2.0% כנגד הדולר, כך שייסוף השקל כנגד הדולר היה אף מהיר יותר. שער החליפין כעת עומד על 3.5488, 0.6% בלבד מעל השער בתחילת התהליך
לאחר שתי הודעותיו של בנק ישראל כתבתי, שבהיעדר שינוי בגורמים הבסיסיים, יתחדש עד מהרה הייסוף בשקל כנגד הדולר. הגורמים הללו הם:

- ריבית גבוהה יותר בארץ בהשוואה למדינות המפותחות ובראשן ארה"ב והתרחבות ההפרש ביניהן בחודשים הבאים: הריבית בארץ אכן עלתה אחר כך מ-2.00% ל-2.50%, בעוד בריביות בארה"ב, גוש האירו, בריטניה ויפאן לא היה שינוי.

- התרחבות כלכלית מהירה יותר בישראל מאשר במרבית המדינות המפותחות: נתוני הלמ"ס אכן הצביעו בהמשך על עלייה שנתית בת 7.7% בתמ"ג ברביע הרביעי של שנת 2010, ללא אח ורע בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.

- מצב טוב בהרבה בתקציב המדינה בארץ בהשוואה לכול המדינות המפותחות: הממשלה אכן דיווחה שבחודשים ינואר ופברואר 2011 הצטבר עודף בשיעור 0.3% מהתמ"ג, גבוה מהעודף בסך 0.1% מהתמ"ג בתקופה המקבילה אשתקד. במדינות האחרות נאבקים כעת בגירעונות גדולים, לעיתים דו ספרתיים.
פרט לגורמים הבסיסיים הללו, הוכיח השקל עצמו בתקופה זו בהיבטים נוספים:

- מייד אחרי הודעות בנק ישראל חלה הרעה בסביבה המדינית ביטחונית במזרח התיכון ואף כי פרמיית הסיכון גדלה, התאוששות השקל לא הופרעה כמעט.

- בנק ישראל שב ורכש 200 מיליון דולר בחודש פברואר ויתרותיו גדלו ב-391 מיליון דולר.

- תושבי חוץ שבו ורכשו אג"ח ממשלתיות ומק"מ בסך כולל של 2,641 מיליון דולר בחודש ינואר ולא מן הנמנע שבחודש פברואר הייתה התמונה דומה.

בנוסף, הניסיון שנרכש במדינות אחרות וברזיל בראשן הראה בברור כי צעדים מנהלתיים גרידא לא יוכלו לשנות מגמות בסיסיות בשערי מטבעות צולבים. בישראל, התברר עד כה, המצב דומה. במבט קדימה, שאלת המפתח הינה: האם בנק ישראל יוסיף להעלות את הריבית, כעת כשנוכח לדעת שבהיעדר שינוי בגורמים הבסיסיים שהזכרנו, יצטרך כנראה להסכין עם ייסוף חד מבעבר בשקל כנגד הדולר.

להערכתנו, התשובה לכך חיובית, בשלב זה. אולם, אם המגמה הנוכחית תימשך, לא מן הנמנע שבנק ישראל יצרף להודעת הריבית הבאה/יקדים לה מגבלות נוספות בשוק מטבע החוץ; משרד האוצר עשוי אף הוא לתרום פעם נוספת את חלקו.