במהלך שנת 2024 הורידו סוכנויות הדירוג הבינלאומיות את דירוג האשראי של מדינת ישראל. אחת מהן, מודי’ס, אף עשתה זאת פעמיים: מרמת דירוג של A1 לרמה של Baa1.
מלחמת חרבות ברזל הייתה הטריגר לכך. רגע לפני שפרצה, עוד עמדה מדינת ישראל בפני העלאת דירוג אפשרית וכניסה ל"מועדון" המכובד של קבוצת הדירוג Aa, בצוותא עם מדינות כמו צרפת, אנגליה והונג קונג.
לכן, מדובר בתפנית של ממש. אם כי חשוב לומר גם שלמרות ההורדות, ישראל נותרה בדירוג השקעה.
השפעות הורדת הדירוג
הורדת דירוג אשראי של מדינה היא אכן אירוע משמעותי שעלול להשפיע על הכלכלה שלה במגוון דרכים, בעיקר דרך התייקרות האשראי, פגיעה באמון המשקיעים, פיחות של המטבע, והתנהגות הצרכנים.
1. התייקרות עלות החוב
כאשר דירוג האשראי של מדינה יורד, המשקיעים מייחסים לה סיכון גבוה יותר ולכן דורשים תשואה גבוהה יותר על איגרות החוב שלה. המשמעות היא שהמדינה תצטרך לשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות שהיא מגייסת – בשוק המקומי והבינלאומי. הדבר מגדיל את הוצאות הריבית של הממשלה ומותיר פחות כסף להשקעה בתחומים כמו תשתיות, חינוך ובריאות. וכשהריבית גבוהה, כמו אצלנו, יש לכך השפעה גדולה עוד יותר.
2. פגיעה באמון המשקיעים
דירוג נמוך מאותת למשקיעים שהמצב הכלכלי במדינה אינו יציב, מה שעלול להוביל לירידה בהשקעות הזרות והפנימיות ובסופו של דבר להאט את הצמיחה הכלכלית.
3. פיחות המטבע והתגברות האינפלציה
הורדת הדירוג עלולה לגרום לירידה בביקוש למטבע המקומי, ולפיחותו. הפיחות מייקר את עלויות הייבוא, עלול לגרום לעליה באינפלציה ולשחוק את כוח הקניה של הצרכנים.
4. הגברת הסיכון למשבר כלכלי
אם מדינה לא מצליחה להתמודד עם ההשלכות של הורדת הדירוג, היא אף עלולה להיכנס ל"מעגל קסמים" של החמרה: עליית ריביות --> ירידה בצמיחה --> פגיעה בהכנסות המדינה --> גירעון גדל --> חשש מהורדות דירוג נוספות !
מצב זה עלול להוביל למשבר חוב ולצורך בצעדי חירום כלכליים.
אז כמה זה עולה לנו?
בטור זה ניסיתי להעריך את העלות הישירה והמיידית של הורדת הדירוג במקרה של מדינת ישראל, לצורך כך בחנתי בכמה צפויות לגדול הוצאות המימון (תשלומי הריבית) בגין הלוואות שהמדינה נוטלת בשווקים הבינלאומיים (חוב חיצוני):
סך החוב הציבורי של מדינת ישראל עלה בשנת 2024 לרמה של 69% מהתוצר. אבל, רק 20% מחוב זה מגייסת המדינה בשווקים הבינלאומיים (בעיקר במטבע דולר אבל לא רק) – וזה בעיקר החוב עליו משפיע דירוג האשראי הבינלאומי של המדינה. מדינת ישראל "מגלגלת" (מחליפה חוב שנפרע בחוב חדש) בין 5% ל-10% (לפעמים פחות ולפעמים יותר) מהחוב החיצוני כל שנה. לצורך הניתוח השתמשתי בהנחת עבודה מחמירה של 10% "גלגול". על חלק זה תשלם המדינה כ-1% ריבית יותר מבעבר – אחוז המשויך רק לפרמיית הסיכון שעלתה כתוצאה מהורדת הדירוג ולא לעלייה בסביבת הריבית בשוק בו מתבצע הגיוס.
מכאן, שבהערכה גסה ומחמירה גדלו הוצאות המימון של המדינה בכ 74 מיליון דולר (או 266 מיליון שקל), שהם כ 0.04% (!) בלבד מתקציב המדינה.
בפועל, ועם הירידה המסוימת בפרמיית הסיכון של ישראל, אנו מעריכים שהגידול יסתכם בהרבה פחות. לא נעים, אבל לא כל כך נורא 266 מיליון שקל הם הרבה כסף ולא ניתן לזלזל בכך. במיוחד נוכח הסיטואציה המלחמתית שאנו נתונים בה. אולם, ניתן להתנחם בעובדה שמאז הפסקת האש בלבנון (וזמנית גם בעזה) ירדה פרמיית הסיכון של מדינת ישראל בצורה משמעותית, ואמון המשקיעים במשק חוזר בהדרגה. לסיכום, הורדת דירוג היא בהחלט אירוע לא נעים, אך במקרה של מדינת ישראל, בינתיים, גם לא כ"כ נורא.
**הכותב הוא אנליסט מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מומחה חוב ושווקים פיננסיים בבנק מזרחי טפחות**