"אנו פותחים את שנת 2025 אחרי שנה סוערת. מה שאפיין את שוק ההון זה היכולת להיות עוגן חזק ויציב עבור המשק הישראלי. בפרספקטיבה של יותר משנה וחצי, אנחנו כרגולטורים היינו בטוחים בהרבה נקודות זמן שאנו על סף סיכונים גדולים - אבל שוק ההון הוכיח את היציבות והחוסן שלו", כך אמר היום (ג’) עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, בוועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות.
"יש צפי לגל הנפקות לא קטן ברבעון הקרוב", המשיך זינגר. "אנו נוהגים לראות גל הנפקות כתופעה חיובית, אנו נוהגים לראות את הכלי התשקיפי ככלי מרכזי לבדוק תמחור הוגן; זה נכון בימים רגילים, אך בתקופה של גלי הנפקות יש לחצים שיכולים לפגוע בתמחור השוק. משקיעים גדולים מתקשים שלא להצטרף לגל ההנפקות. בתקופות של גלים יכול להיות ירידה בסטנדרט של התמחור המקובל בימים רגילים, וזה אומר שגלי הנפקות יש להם צד של סיכון. לכן אנחנו כרשות צריכים, וכך נעשה, לפקח יותר על הגילוי התשקיפי.
"בנושא הנדל"ן - בשלוש השנים האחרונות יש עליה משמעותית של חברות נדל"ן המגיעות לבורסה לגיוס חוב. כשיזמים מחפשים תחליף למימון הבנקאי - לזה בדיוק נועד שוק ההון. וצריך לראות את הסיכונים, שלא יעברו הסיכונים מהעולם הבנקאי אל שוק ההון בלא בקרה. לכן, נשים את נושא הנדל"ן היזמי כנושא ליבה בעיסוק שלנו כרשות ונפרסם גילוי עמדה בקרוב".
"לגבי ההתחדשות העירונית", המשיך זינגר, "לא מעט חברות שמגיעות הן מהתחום הזה, והוא מורכב. יש שם סוגיות חשבוניות חדשות וייחודיות. המסכת של האישורים הרגולטוריים הם מורכבת יותר מהליך יזמי רגיל. תהליכי ההתחדשות העירונית הם ארוכים יותר. אנחנו לא נוכל לאפשר דיווחים שאינם מבוססים. הם חייבים להיות מבוססים, ברורים, מדוייקים - ונוציא על כך עמדות. בעניין מבצעי 80-20, אנו רוצים להבין את המודלים השיווקיים, את היקף המבצעים מתוך סך הדירות, וגם נדרוש גילוי על הנזילות. אנו רוצים שהמבצעים האלו ישוקפו היטב, ושהדוחות יהיו ברורים ומבוססים. לא להקל בדו"חות, אך גם לא להחמיר בדו"חות. חשוב שלמשקיעים תהיה תמונה ברורה", אמר זינגר.
"אמירות מצד גורמים פוליטיים הרסניות"
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בוועידה: "אמירות מצד גורמים פוליטיים אותן אנו שומעים מדי יום הן הרסניות לכלכלה והרסניות לחברות הציבוריות, ויש להן השלכות. אמירה כמו ’לא לכבד את החוק’ היא אמירה הרסנית לשוק ההון המקומי, ואני מקווה שלא נגיע לרגע הזה. הנפקות של הון ושל חוב הן הבסיס לפעילות הבורסה, ואם אין כניסה של הנפקות חדשות - השוק קטן. התפקיד של כולם - הממשלה, הרגולטורים וגם החברות - זה ליצור אקלים שיתמרץ את החברות להנפיק. שוק ההון הוכיח יציבות כלכלית לא רעה בשנים האחרונות, אך אסור לסמוך על זה. ראינו רק לפני יומיים נפילות גדולות, ונדרשת פעילות מייצבת. האתגר הגדול הוא להשאיר את הערך הכלכלי כאן. כדי שזה יקרה, נדרשים שיפור בתנאי הסף, שקיפות רגולטורית ועידוד של קרנות פנסיה וגופים מוסדיים להשתתף בהנפקות מקומיות. בנוסף, יש צורך בחיזוק מדיניות המעודדת הנפקות מקומיות; למשל, הפחתת רגולציה עודפת ושקיפות ברורה בתמריצים לחברות הם ’צו השעה’. מהפכה משטרית או פוליטית פוגעת באמון הבסיסי במוסדות המדינה, ואמירות שמערערות על שלטון החוק פוגעים בכולנו".
עו"ד ענת פילצר-סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, ציינה בפאנל שעסק בקידום הנפקות כי "שוק ההון בישראל, כמו כל שוק הון אחר בעולם, זקוק לוודאות כדי לשגשג. השאלה הגדולה היא האם היציבות והבגרות שהפגין השוק הישראלי בשנה וחצי האחרונות במהלך המלחמה, ישרדו גם לנוכח הסערה הגיאו-פוליטית במדינה ופוטנציאל ההיווצרות של המשבר החוקתי". במהלך הוועידה הוענק היום לראשונה על-ידי איגוד החברות הציבוריות אות קש"ת (קידום שוויון מגדרי תאגידי). האות הוענק לבנק הפועלים על-ידי עו"ד ענת פילצר-סומך, העומדת בראש פורום קש"ת של האיגוד. פילצר-סומך העניקה את האות לנעמה הלוי-פאר, מנהלת האגף לבנקאות חברתית בבנק הפועלים, ולמריאנה מועלם, מנהלת תחום הנגישות והגיוון במרכז לבנקאות חברתית בבנק הפועלים, וציינה כי "האיגוד הוא מאמין וותיק בשוויון מגדרי תאגידי, וכי תמריצים חיוביים המוענקים לחברות העומדות ביעדים, דוגמת אות קש"ת של האיגוד שהוענק היום לבנק הפועלים, הם דרך יעילה לקדם אותו".
בפאנל שעסק בקידום הנפקות, אותו הנחתה עו"ד ענת פילצר-סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, אמר עו"ד אמיר הלמר, מנהל מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך, כי "לכל גורם בשוק ההון יש תפקיד מוגדר - ושלנו הוא להבטיח גילוי נאות האיכותי שיאפשר למשקיעים לתמחר נכון ולקבל החלטות השקעה. בהיבט הגילוי הנדרש בתשקיפים ובדוחות ובפרט לטענות שעולות לגבי עודף גילוי שפוגע בחברות זה לא חדש אנו בהחלט סבורים שיש הרבה עבודה לעשות. אנו עוסקים בכך ברמות שונות למעלה מעשור. אבל בסופו של דבר אנו נדרשים לחקיקה שעוסקת בהוראות גילוי ולכן נתפסת טכנית וקשה להעביר אותה. הוועדה שהוקמה על ידי יו"ר הרשות כדי לטפל בהיבטי הגילוי בדוחות התקופתיים היא חשובה מאין כמוה ואנו מצפים לעשות את העבודה ביחד עם השוק ולהביא בשורה אמיתית של טיוב ושיפור הגילוי שמתאימים לשוק מפותח. אנחנו מעודדים חברות כבר היום לפעול לקיצור גילוי במקומות שניתן ומוכנים לעבוד עם כל חברה כדי לטפל בהיבטי הגילוי שלה".
באותו הפאנל, אמרה רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות, "דירוג המדינה, צריך לומר – נושא זה הפך למשמעותי, מדינת ישראל הוכיחה מגמה שונה לעומת מדינות אחרות, וזה הופסק עם פרוץ המלחמה. יש חברות דירוג אחרות שהיו יותר קיצוניות. התחדשות הלחימה לא השפיעה לטובה על חברות הדירוג. מבחינת השוק, המהפכה המשפטית ’שוקלת’ הרבה יותר מאשר המלחמה. מרווחי הסיכון היו גבוהים בתחילת המלחמה, אך מהר מאד הם ירדו. כאשר המהפכה המשטרית חוזרת, ההשפעה על השוק היא שלילית".
דני ויטאן, ראש המחלקה המקצועית ב-KPMG ישראל: "ברמת המאקרו, מה שמאפיין את החברות שניגשות כעת לשוק, זה חברות בתחומי הנדל"ן, תעשייה, פיננסים. חברות יותר יציבות ובשלות מבחינה תזרימית ועסקית".
עו"ד רוני טלמור, ראש אשכול תאגידים ושוק ההון במשרד המשפטים: "הסגמנט של החברות הדואליות חשוב מאד לבורסה המקומית. להגדיר אותנו כהעדפה משנית זו טעות, אנחנו ליגה משל עצמנו, ויש לנו הרבה מה להציע בתחום הטכנולוגיה. במשרד המשפטים אנו מנסים שני דברים – לעשות התאמות ברגולציה, שיהיו כמה שפחות חסמי במעבר חברות לכאן. והשני – לראות שאנו מבטיחים שהרגולציה של הממשל התאגידי יוצרים אמון בשוק".
עומרי לוי, מנכ"ל אקטיב חיתום: "הבורסה הישראלית זה שוק מצוין לגיוס חוב. לדעתי, צריך לקצר את לוחות הזמנים לחברה פרטית, עד להנפקה. הייתי מקצר את התשקיפים, שיש בהם הרבה מלל מיותר, ומבזבז את הזמן לכולם".
עוזי לוין, מנכ"ל תשתית אנרגיה: "אנחנו החברה השמינית מהחברות הממשלתיות שגייסה חוב דרך הבורסה. הביקוש המוסדי הגבוה סייע לגיוס. עזר גם אמון המשקיעים בנו כחברת תשתית ממשלתית, הנתפסת כבעלת סיכון נמוך. ביטחון תזרימי הוסיף לכך. קיבלנו דירוג גבוה לחברה, דבר שהגדיל את אמון המשקיעים".
בפאנל תמורות בשוק הנדל"ן לאור מצב המלחמה, אותו הנחה אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר
אבי ברזילי, מנכ"ל אפי נכסים, "יש תקופות ששוק האג"ח בישראל פתוח יותר מאשר הבנקים, ואנו אוהבים לגוון את סל האשראי שלנו בין השוק הציבורי לבין השוק הבנקאי. יש נקודות זמן שהריבית בארץ נמוכה יותר מבנקים, ולעיתים שיעורי המימון באג"חים גבוהים יותר לעומת הבנקים. לגבי שוק הנדל"ן, כמי שעוסקים בנדל"ן מסחרי, אחרי ההלם הראשוני של המלחמה, איכשהו חזרנו לעסקים כרגיל, כלומר לבעיות שהיו לפני המלחמה. עוד לפני המלחמה היה משבר בשוק המשרדים, בגלל המשבר בשוק ההייטק". עוד הוסיף ברזילי: אני מניח שיהיו עליות וירידות, אך בטווח של עשור קדימה המחירים יהיו גבוהים יותר ללא ספק. היו בעבר ירידות מחיר, וגם יהיו, אך בטווח של עשור ומעלה, המחירים יהיו גבוהים יותר".