תקציב המדינה לשנת 2025 אושר היום (ג’) במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. התקציב, שעומד על כ-619 מיליארד שקל עם תקרת גירעון של 4.9%, נועד להתמודד עם אתגרי המלחמה המתמשכת והשלכותיה הכלכליות, אך סדרי העדיפויות והצעדים שננקטו בו זוכים לביקורת נוקבת.
התקציב כולל התאמות תקציביות בסך כ-35 מיליארד שקל, המשלבות קיצוצים בהוצאות והעלאות מסים. מטרתן המוצהרת היא להפחית את הגירעון, שצמח משמעותית בשנים האחרונות עקב הוצאות המלחמה (הערכות מדברות על כ-125 מיליארד ש"ח מאז תחילת הסכסוך), ולמנוע עלייה ביחס החוב-תוצר. בנוסף, התקציב מציג צעדים כמו מאבק בהון השחור, הקלות מס להייטק, רפורמות בשירות הציבורי והאצת הדיגיטציה, שמטרתם לשדר יציבות כלכלית ולשפר את התחרותיות.
העלאת מסים ועידוד ציבור לא יצרני
התקציב פוגע בציבור העובד כאשר מלבד העלאות מסים (כמו העלאת מע"מ מ-17% ל-18%) "נתרמו" ימי הבראה וקיצוצים בשירותים ציבוריים, בעוד שהוא ממשיך להעביר מיליארדי שקלים לקבוצות מקורבות לקואליציה. הקיצוצים במשרדי הבריאות, החינוך והרווחה, לצד העלאת תשלומי הביטוח ה לאומי, נתפסים כנטל כבד על משקי בית ממעמד הביניים והנמוך.
המשך הזרמת כספים קואליציוניים
אחת הביקורות החריפות היא על כך שלמרות המצב הכלכלי המורכב והגירעון הגבוה, התקציב ממשיך להקצות כספים ניכרים (כ-2.3 מיליארד ש"ח כבר הוקצו ועוד 2.7 מיליארד ממתינים) למטרות קואליציוניות, כגון מימון מוסדות חרדיים. נראה כי סדרי העדיפויות לא משקפים את צורכי הציבור הרחב, במיוחד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה.
מונע מצורכי השעה
התקציב נתפס כ"תקציב מלחמה" שמתמקד בהישרדות קצרת טווח ולא בתכנון אסטרטגי לטווח ארוך, שכן הוא לא משקיע מספיק במנועי צמיחה עתידיים, כגון תמיכה בענף ההייטק, חקלאות מקומית או תשתיות בריאות וחינוך.
למרות המטרה המוצהרת לייצב את דירוג האשראי, יש חשש שסוכנויות הדירוג (שכבר הורידו את דירוג ישראל ב-2024) ימשיכו לראות את המדיניות התקציבית כבלתי מספקת. התקציב לשנת 2025 נתפס כמונע מצורכי שעה ומשיקולים פוליטיים יותר מאשר מחזון כלכלי ארוך טווח. בעוד שהוא עשוי להצליח בטווח הקצר להכיל את הגירעון, הוא פוגע בציבור העובד ומתעלם מהצורך בהשקעה משמעותית במנועי צמיחה.