העלאות המסים, הירידות בשוק המניות האמריקאי והיעדר תקציב ממשלתי מאושר תורמים להאטה בצמיחה, בעוד השקל ממשיך להיחלש והאינפלציה צפויה לרדת בחודשים הקרובים, כך כותבים כלכלני חטיבת המחקר של בנק הפועלים בסקירתם השבועית.
לאחר צמיחה נמוכה של 2.0% ברבעון הרביעי של 2023, כלכלני הבנק מעריכים כי הצמיחה ברבעון הראשון של 2025 לא תהיה גבוהה יותר. בין הגורמים המרכזיים להאטה: ירידה ברכישות בכרטיסי אשראי, צניחה ביצוא הסחורות בחודשים ינואר ופברואר, והיעדר תקציב ממשלתי מאושר, שצפוי להמשיך ולפגוע בפעילות הכלכלית. בנוסף, "אפקט העושר" – תופעה שבה עלייה בעושר הפיננסי של משקי הבית הגבירה את הצריכה הפרטית גם בתקופת המלחמה – מתהפך כעת, כאשר הירידות בשווקים הפיננסיים מפחיתות את כוח הקנייה של הציבור.
שקל נחלש על רקע חוסר ודאות
השקל ממשיך להיחלש, כאשר בשבוע האחרון נרשם פיחות של 3.3% מתחילת מרץ. היחלשות זו בולטת במיוחד מול האירו, לאור התחזקות המטבע האירופי, בעוד הדולר נחלש בעולם. הסקירה מציינת כי הגורם המרכזי לפיחות הוא הירידות בשוק המניות האמריקני, שגוררות רכישות מט"ח מצד משקיעים מוסדיים ישראלים. בנוסף, העלייה בסיכוי להתחדשות הלחימה ברצועת עזה עשויה להוסיף ללחץ על השקל. עם זאת, העודף הגבוה בחשבון השוטף ממשיך לשמש כגורם תמיכה לשקל, למרות הצטמצמותו מ-17.1 מיליארד דולר ב-2024 לעומת ירידה של כ-2 מיליארד דולר לעומת השנה הקודמת. כלכלני הבנק צופים כי העודף ימשיך להצטמצם ב-2025, בין היתר בשל עלייה בהוצאות הישראלים על נסיעות לחו"ל. גם אחרי הירידה, העודף בחשבון השוטף גבוה, ומהווה גורם תמיכה בשקל.
אינפלציה: ירידה מפתיעה וצפי להמשך התמתנות
מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש פברואר הפתיע את השווקים כשנותר ללא שינוי, לעומת תחזיות לעלייה של 0.3%. זאת, למרות העלאות המע"מ בתחילת השנה, שבדרך כלל מובילות לעליית מחירים בפיגור מסוים. הירידה במחירי הנסיעות לחו"ל (טיסות ושהייה) ב-0.6% תרמה לכך, לצד ירידה של 0.3% במדד שירותי הדיור בבעלות (שכר דירה). עם זאת, מחירי השירותים ממשיכים לעלות בקצב מהיר, עם עליות של 1.0% בתיקונים ושיפוצים, 0.6% בארוחות מחוץ לבית ו-0.5% בטיפולי שיניים.
הכלכלנים צופים כי האינפלציה, שעומדת כיום על 3.4%, תרד ל-2.3% ב-12 החודשים הקרובים, בין היתר בשל התמתנות הביקושים לצריכה והפגיעה בכוח הקנייה של משקי הבית. לעומת זאת, מחסור בעובדים ממשיך להעלות את השכר במשק, מה שמשפיע בעיקר על מחירי השירותים. עם הזמן, ההשפעה של ההאטה בביקושים צפויה לגבור על זו של מחסור העובדים, ולתרום לירידה נוספת באינפלציה.
מדיניות ריבית: הפחתות באופק?
ההפתעה במדד המחירים לצרכן עשויה לקדם מעט את הפחתת הריבית על ידי בנק ישראל, אך הכלכלנים סבורים כי ירידה מיידית אינה סבירה, לאור שיעור האינפלציה השנתי הגבוה מ-3% ופרמיית הסיכון הגבוהה של ישראל. לקראת אמצע 2025, כאשר האינפלציה השנתית צפויה להגיע לכ-2%, ייתכן שיהיה די בכך כדי להפחית את הריבית. השווקים הפיננסיים מגלמים כעת שתי הפחתות ריבית עד סוף השנה ועוד אחת בתחילת 2026.
זירה גלובלית: מלחמת סחר ואי-ודאות כלכלית
בזירה הבינלאומית, מדיניות המכסים של ממשל טראמפ ממשיכה לעורר חוסר ודאות. הסקירה מציינת כי המכסים שהוטלו על יבוא פלדה ואלומיניום לארה"ב, וכן מכסי הגומלין של האיחוד האירופי וקנדה, מעלים חששות מפני האטה כלכלית והתגברות לחצים אינפלציוניים. הדולר נחלש בכ-4.5% מתחילת השנה, בעיקר על רקע חששות ממיתון בארה"ב, בעוד האירו התחזק הודות לשיפור במדדי הכלכלה האירופית והתקדמות במו"מ הגיאופוליטי בין רוסיה לאוקראינה.
שוקי המניות בארה"ב ובאירופה ממשיכים לסבול מירידות שבועיות, כאשר מדד הנאסד"ק ירד ב-2.4% ומדד S&P 500 ב-2.3% בסיכום השבוע האחרון. לעומת זאת, שוקי המניות באסיה רשמו עליות, עם עלייה של 1.7% במדד הקוספי בקוריאה ו-1.4% במדד שנחאי. במקביל, מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן בארה"ב צנח בחדות, וציפיות האינפלציה עלו לרמות הגבוהות ביותר מאז 1991, מה שמעיד על חששות גוברים בקרב הצרכנים.