קנצלר גרמניה הנכנס, פרידריך מרץ, ממפלגת ה-CDU, עושה צעדים ראשונים לקראת שינוי דרמטי במדיניות הכלכלית והביטחונית של המדינה. על פי דיווחים שהגיעו בימים האחרונים, מרץ מתכוון לקדם תיקון חוקתי שיאפשר להחריג הוצאות ביטחוניות ממגבלות תקציביות מחמירות, הידועות בשם "בלם החוב" (Schuldenbremse), ולצד זאת להשיק תוכנית השקעה שאפתנית בתשתיות בהיקף של 500 מיליארד יורו לאורך העשור הקרוב – סכום המהווה כ-11% מהתוצר הלאומי הגולמי של גרמניה. המהלך של מרץ נראה כמו תגובה אסטרטגית דחופה ברקע למשבר שנוצר בין זלנסקי לטראמפ.
השינוי המתגבש מתדלק את מניות הסקטור הביטחוני באירופה, וגם בישראל. מדד הדאקס הגרמני (DAX) מזנק ב-3.5%. בשוק המקומי, אלביט מערכות, עשות אשקלון, ארית תעשיות, נקסט ויז’ן ועוד, רושמות עליות בימי המסחר האחרונים.
"בלם החוב", שהוטמע בחוקה הגרמנית ב-2009, מגביל את הגירעון התקציבי של הממשלה הפדרלית ל-0.35% מהתמ"ג בלבד, ומטרתו הייתה להבטיח יציבות פיסקלית לאחר המשבר הכלכלי העולמי. ואולם, בעידן של אתגרים גיאופוליטיים הולכים וגוברים – במיוחד לאור המלחמה המתמשכת באוקראינה והלחץ האמריקאי להגדיל את תקציבי ההגנה של מדינות נאט"ו – נראה כי המגבלה הזו הפכה בעיני רבים למיושנת.
על פי ההצעה שמרץ מקדם, הוצאות ביטחוניות שיעלו על 1% מהתמ"ג יוחרגו מחישובי בלם החוב, מה שיאפשר לממשלה להגדיל משמעותית את ההשקעה בצבא ובתעשיות הביטחוניות מבלי להפר את הכללים הפיסקליים הנוקשים.
המהלך מגיע על רקע דיווחים מוקדמים על כוונתו של מרץ להכפיל את הקרן החוץ-תקציבית לביטחון, שהוקמה על ידי הקנצלר היוצא אולף שולץ, מ-100 מיליארד יורו ל-200 מיליארד יורו. כעת, נראה כי השאיפות הביטחוניות של הממשלה החדשה עשויות להיות רחבות אף יותר, כחלק ממאמץ לחזק את מעמדה של גרמניה כמובילה באירופה בעת של חוסר ודאות גלובלי.
חבילת תשתיות של 500 מיליארד יורו
במקביל לתוכניות הביטחוניות, מרץ מוביל חזון כלכלי נרחב שמטרתו להזניק את הכלכלה הגרמנית, הנמצאת בקיפאון בשנים האחרונות. התוכנית כוללת הקמת קרן מיוחדת לתשתיות בהיקף של 500 מיליארד יורו, שתושקע לאורך העשור הקרוב בפרויקטים כמו שדרוג רשתות תחבורה, מעבר לאנרגיה ירוקה, ופיתוח תשתיות דיגיטליות. הסכום העצום הזה, המהווה כ-11% מהתוצר של גרמניה (שעמד ב-2024 על כ-4.71 טריליון דולר לפי הערכות), משקף את ההבנה כי השקעה מסיבית בתשתיות היא המפתח להחזרת הצמיחה לכלכלה הגדולה באירופה.
כלכלנים מציינים כי המהלך עשוי להוות תגובה ישירה למשברים הכלכליים האחרונים – בהם עליית מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה והתחרות הגוברת עם סין וארצות הברית. "גרמניה לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור", אמר גורם בכיר במפלגת ה-CDU לסוכנות בלומברג. "השקעה כזו תבטיח שהתעשייה שלנו תישאר תחרותית ושהציבור ייהנה מתשתיות מודרניות".
התוכניות השאפתניות של מרץ אמנם זוכות לתמיכה בקרב חלקים בציבור ובשווקים – כפי שמעידות העליות במדד הדאקס הגרמני לאחר ההכרזות – אך הן אינן חפות מאתגרים. שינוי החוקה דורש רוב של שני שלישים בבונדסטאג ובבונדסראט (המועצה הפדרלית), מה שמחייב את מרץ לגייס תמיכה ממפלגות האופוזיציה, ובהן ה-SPD של שולץ. שיחות ראשוניות כבר החלו, אך חילוקי דעות על היקף ההוצאות ועל השימוש בחוב עשויים לסבך את התהליך.
בנוסף, ישנם חששות מפני תגובת הציבור הגרמני, שרגיל לעשורים של משמעת תקציבית. הגדלת ההוצאות על חשבון חוב עתידי עלולה לעורר התנגדות.
עם כניסתו לתפקיד, נראה שפרידריך מרץ נחוש להשאיר חותם משמעותי על גרמניה ועל אירופה כולה. אם התוכניות יתממשו, הן עשויות לשנות את פני הכלכלה והביטחון הגרמניים לדורות קדימה – אך הדרך לאישורן עוד ארוכה ומפותלת. בינתיים, העולם צופה בדריכות כיצד תוביל גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, את השינויים האלה בעידן של חוסר ודאות חסר תקדים.