מה דינו של מפתח פרטי או גרעין שחזור? בסוגייה זו נדרש לאחרונה שופט בית משפט השלום בתל אביב, אור ממון להכריע. הפסיקה התקבלה בתיקו של מיכאל פן, לו החרימו הרשויות האמריקניות למעלה מ-30 מטבעות ביטקוין ע"י תפיסת המפתח הפרטי במסגרת חיפוש בביתו לצרכי חילוט, וכחלק מהליך פלילי המתנהל כנגדו בהקשר של תיק הלבנת הון חוצה גבולות.
צריך להסביר. בקשה להחזרת רכוש היא הליך משפטי במסגרתו אדם מבקש להשיב לידיו רכוש שנתפס על ידי רשויות האכיפה במהלך חקירה פלילית. הבקשה מוגשת לבית המשפט, שנדרש להחליט האם התפיסה נעשתה כדין והאם קיימות עילות המצדיקות את החזרתו לבעליו?
במקרה דנן, הדיון נסוב סביב תפיסת גרעיני שחזור של ארנק ביטקוין, שהם סדרת מילים ייחודית המאפשרת לשחזר מפתחות פרטיים ובכך לגשת לנכסים דיגיטליים.
הפסיקה הזו מעניינת מהטעם הפשוט שלראשונה מערכת החוק הישראלית נדרשת להכריע בסוגיה מתקדמת וטכנולוגית כשאין מאחוריה פסיקה או חקיקה מספקים.
השאלה המרכזית שהתעוררה במשפט היא האם גרעין שחזור מהווה ’רכוש’ או רק אמצעי שליטה בלבד. פן טוען כי תפיסת גרעיני השחזור והעברתם לרשויות בארה"ב שקולה להעברת הנכס עצמו, שכן באמצעותם ניתן לשחזר ארנקים דיגיטליים המכילים מטבעות דיגיטליים. מנגד, המדינה טענה כי מדובר במידע עליהם ולא המטבעות עצמם היות והם לא עברו ממדינה למדינה – רק המידע ששימש להעברתם נמסר לרשויות האמריקאיות.
וכאן עולות מספר שאלות שמחייבות חשיבה על אופן התנהלות רשויות החוק בכל הקשור לכך. הרי אם פן היה מוסר לרשויות את המפתחות של הכספת, ויש לו, נניח, עותק נוסף של אותם המפתחות הרי שהוא יכול לעשות בהם שימוש ולקחת חזרה את מה שיש בכספת. על פניו, זו זכותו היות ותוכן הכספת לא חולט בכלל. בנוסף, נראה שבמהלך התהליך הרשויות "החליפו את המנעול ומפתחות" לאותה הכספת כך שהן נטלו שליטה אפקטיבית ברכוש, אך האם מותר להם אם הם לא חילטו אותו? ואם הרשויות כבר העבירו את תוכן הכספת של פן אל, לדוגמא, כספת משטרתית כלשהי אז הרשויות כן חילטו את המטבעות עצמם ובכך הוכיחו כי מדובר ברכוש.
לכן, שוב הוכח כי על המדינה להתחיל להיכנס לעובי הקורה ולא לתת למקרים כאלה ואחרים ’להכתיב’ מדיניות של עשה ואל תעשה בכל הקשור לטכנולוגיה ויפה שעה אחת קודם.
**הכותב עו"ד ורו"ח יגואר א. גל, הוא מנכ"ל JAGuar Lawyers המתמחה ברגולציית בינה מלאכותית וקריפטו**