עלייה חדה בהיקף הרכישות בסוף 2024 לפני העלאת המע"מ ומיסוי כלי רכב, לצד חלוקת דיבידנדים בהיקף חריג ערב העלאת שיעורי המס, הביאו לגבייה של מעל 62 מיליארד שקל ממסים בינואר - שיא כל הזמנים, כך לפי נתוני האוצר שפורסמו היום (ב’).
בתוך כך, גרעון הממשלה המצטבר ירד ב-1.1% ועמד על כ-5.8% מהתוצר בינואר בהשוואה ל-גרעון של 6.9% מהתוצר בחודש דצמבר. העודף החודשי עמד על 23.2 מיליארד שקל בהשוואה לינואר אשתקד שהסתכם בכ-2 מיליארד שקל בלבד. העודף החריג משקף את הגידול המשמעותי מגביית המסים מצד הממשלה בינואר.
גביית המסים כאמור בינואר הגיעה ל-62.5 מיליארד שקל, מתוכם מסים ישירים של 41.3 מיליארד שקל (גידול של 60.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד) ומסים עקיפים בסך 20.2 מיליארד שקל (גידול של 22.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד).
ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2025 שנפתחה ללא תקציב מאושר עמדת על כ-523.6 מיליארד שקל ברמה השנתית, ועל כ-43.6 מיליארד שקל ברמה החודשית. בינואר נרשמו הוצאות של כ-39.9 מיליארד שקל לעומת 41.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה מוסברת בקיטון הוצאות המלחמה וההשפעה המרסנת של התקציב ההמשכי.
נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, אומרת כי "נתוני התקציב לינואר בשילוב עם עודפי הגיוס שנרשמו אשתקד בהיקף של 34 מיליארד שקל, תוביל לצמצום חד בהנפקות האג"ח הסחיר בשוק המקומי, צמצום שעשוי לבוא לידי ביטוי כבר בחודש מרץ. כתוצאה, צפויה התרחבות נוספת בפער התשואות השלילי בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים מול האג"ח האמריקאי".