על פי הפרסומים, משרד האוצר עומד לגייס בקרוב סכום משמעותי בהנפקה בחו"ל. למרות הירידה במרווח של האג"ח הישראלי בחו"ל, זאת תהיה אחת ההנפקות היקרות של ישראל בחו"ל בגלל רמת התשואות הגבוהות של אג"ח ממשלת ארה"ב. ההנפקה ל-10 שנים צפויה להיסגר בתשואה קרובה ל-6% אחרי שמשרד האוצר כבר גייס כ-82 מיליארד שקל בהנפקות חוב בחו"ל מתחילת המלחמה במחירים יקרים.
משרד האוצר מגדיל הנפקות בחו"ל דווקא בתקופות שהחוב הזה הכי יקר. משקל ההנפקות בחו"ל מסך הנפקות האוצר בארץ ובחו"ל עלה בחדות בתקופת הקורונה ובזמן המלחמה דווקא כאשר המרווח שבו נסחר האג"ח הישראלי בדולרים ביחס לאמריקאי עלה לשיא.
לכאורה, ברור שכשהממשלה צריכה סכומי כסף גבוהים לצרכי חירום היא מגייסת כמה שאפשר ואיפה שאפשר ומייחסת פחות חשיבות למחיר. עם זאת, לדעתנו, לממשלה יש מקור זמין למימון הוצאותיה שהוא הרבה יותר זול והרבה יותר מתאים לעתות חירום. מדובר בחוב לטווח הקצר עד שנה.
ישראל מנפיקה מעט מאוד חוב לטווח הקצר בהשוואה למדינות המפותחות האחרות. במדינות ה-OECD שיעור החוב לטווח הקצר (עד שנה) מסך החוב עומד על כ-16%. בכ-70% מהמדינות המתפתחות והמפותחות קיים משקל משמעותי של החוב לטווח הקצר. ישראל חריגה מבין המדינות OECD גם מבחינת ההיקף הנמוך מאוד של הנפקות החוב לטווח הקצר וגם מבחינת משקלו במלאי החוב הכולל. זאת אחת הסיבות שבגללה התקופה הממוצעת לפדיון של החוב הממשלתי בישראל עומדת על 8.8 שנים, בין הגבוהות בקרב המדינות המפותחות. הממוצע של מדינות ה-G20 עומד על 7 שנים (IMF).
שוק החוב לטווח הקצר בישראל יכול להיות אלטרנטיבה
זה לא שבישראל לא קיים שוק החוב לטווח קצר. בוודאי שכן, אך הוא נשלט ע"י בנק ישראל שמנפיק מק"מים. בעולם הנפקות אג"ח על ידי בנק מרכזי נדירות מאוד למעט כמה מדינות מתפתחות. לא קיימים בנקים מרכזיים במדינות המפותחות שמנפיקים אג"ח. בנק ישראל יכול להסתדר בלי הנפקות מק"מ, כמו שעושים הבנקים המרכזיים האחרים. לצורך ספיגת עודפי נזילות הוא יכול להרחיב שימוש בפיקדונות מוניטאריים. בנק ישראל מנפיק מק"מ בעיקר כדי לספק אופציית השקעה בטוחה לטווח הקצר במקום פיקדונות הבנקים, תפקיד שבעולם בדרך כלל מעניקות אג"ח קצרות של ממשלות.
כלו מר, שוק החוב לטווח הקצר כבר קיים בישראל והוא יכול להיות אלטרנטיבה לפחות לחלק מההנפקות היקרות של משרד האוצר בחו"ל, במיוחד בתקופות חריגות של עלייה בצרכי גיוס של הממשלה במצבי חירום.
מהן היתרונות של החוב לטווח הקצר?
החוב לטווח הקצר מעניק גמישות גבוהה למנפיק, במיוחד בתקופות זעזועים זמניים (כגון מגפה או מלחמה), כאשר קיים חוסר וודאות גבוה לגבי תקבולים עתידיים. בתקופות אלה עדיף להנפיק חוב לטווח קצר עד להתבהרות התמונה ואחר כך להחליט באיזו דרך לממן את ההוצאות.
הביקוש לחוב ברמת ביטחון גבוהה לטווח הקצר גדול מאוד ולמעשה כמעט בלתי מוגבל, וזאת בתזוזות מאוד קטנות במחיר החוב שבעיקר תלוי בריבית בנק ישראל. הרבה יותר קל להנפיק אותו, להבדיל מהחוב הארוך, במיוחד בתקופות לחץ.
החוב לטווח הקצר הוא זול הרבה יותר. אומנם מדובר בסוגי ריביות שונים, אך בכל זאת לא ניתן להתעלם מהעובדה שהפער הממוצע בין התשואה של האג"ח הדולרי של ישראל ל-10 שנים לבין תשואת מק"מ לשנה בשנים האחרונות עמד על כ-1.7%.
לחוב שמונפק ע"י האוצר יש יתרון מיסוי למשקיעים מחו"ל לעומת מק"מ, אם מונפק לתקופה של מעל 13 חודשים, מה שיכול להגדיל את מעורבותם.
מק"מ אינו מדורג, להבדיל מהחוב הממשלתי, מה שעלול להרתיע חלק מהגופים הזרים לרכוש אג"ח קצרות בישראל.
המשקל הנמוך מדי של החוב לטווח הקצר מטיל עומס כבד יותר על ההנפקות בטווחים הארוכים ומעלה עלויות מימון של הממשלה והמגזר העסקי.
*הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב*