החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם היום (ג’) אומדן ראשון של יחס החוב לתוצר לשנת 2024:
שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר לשנת 2024 עלה ב-7.7% והסתכם ב-69.0% לעומת 61.3% בשנת 2023, שיעור החוב הממשלתי מהתוצר עלה ב-7.7% והסתכם ב-67.6% לעומת 59.9% בשנת 2023.
יחס החוב לתוצר מהווה אינדיקטור מרכזי לאיתנותה הפיננסית של מדינת ישראל והוא בעל חשיבות בקביעת דירוג האשראי שלה. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב שבאגף החשב הכללי.
בשנתיים האחרונות לנוכח המלחמה, יחס החוב לתוצר עלה בשיעור מצטבר של 9.0%, כאשר עלייה של 7.7% הינה בגין שנת 2024.
החוב הממשלתי לשנת 2024 הסתכם לכ-1,329.3 מיליארד שקל ביחס לכ-1,127.4 מיליארד שקל בשנת 2023. הגידול בחוב הממשלתי נבע מגיוס נטו חיובי של כ-172 מיליארד שקל, והשפעות שוק על מלאי החוב (אינפלציה, ריבית ושער חליפין) אשר הסתכמו לכ-30 מיליארד שקל.
הגרעון התקציבי בשנת 2024 עמד על 6.9% מהתוצר, המהווים כ-136.2 מיליארד שקל. סך הוצאות הממשלה בשנה זו עמדו על כ-621 מיליארד שקל, מתוכם נאמדו כ-100 מיליארד שקל הוצאות לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בפן הבטחוני והן בפן האזרחי.
בשנת 2024 סך גיוס החוב ברוטו עמד על כ-278 מיליארד שקל, והוא בוצע באמצעות שלושת אפיקי גיוס החוב: החוב המקומי הסחיר (79% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (2% מהגיוס) והחוב החיצוני (19% מהגיוס). מתחילת מלחמת ’חרבות ברזל’ החשב הכללי גייס חוב שהסתכם לכ-360 מיליארד שקל, מתוכם כ-272 מיליארד שקל באפיק המקומי הסחיר, כ-5 מיליארד שקל באפיק המקומי הלא סחיר וכ-83 מיליארד שקל באפיק החיצוני.
גיוס חוב שנתי בהיקף של כ-278 מיליארד שקל מעיד על הנגישות הגבוהה לשוק ההון המקומי והחיצוני גם בעת מלחמה, אשר הציגו ביקוש גבוה לאגרות החוב הממשלתיות לאורך השנה. לשם השוואה, בשנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה, החשב הכללי גייס חוב ממשלתי בסך כ-265 מיליארד שקל, יחס החוב לתוצר עלה בשיעור של 11.6%, ובמקביל בנק ישראל רכש בשוק המשני אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של כ-46 מיליארד שקל (מתוך תכנית של 85 מיליארד שקל).