המצב הכלכלי במדינה מחייב את משרד האוצר למצוא מקורות כספיים שונים על מנת להצליח לעמוד ביעדים הכלכליים שהוצבו. לכן, בימים האחרונים עלתה מטעם משרד האוצר הצעה מעניינת - פטור מהגשת דו"ח שנתי למי שמכר נכסים דיגיטליים דרך גופים מפוקחים, כל עוד נוכה מהם מלוא המס. לכאורה, צעד שמקל מאוד על חייהם של אנשים רבים שעוסקים בקריפטו. אבל, וזאת השאלה החשובה - האם זה הפתרון הטוב ביותר לכולם
מה ההצעה אומרת?
לפי ההצעה הפטור רלוונטי למי שמכר נכסים דיגיטליים דרך גוף מפוקח ונוכה ממנו מס במקור. ההצעה חלה רק על הכנסות ממכירת נכסים דיגיטליים באותה שנת מס באמצעות גופים מפוקחים של עד 2.81 מיליון ש"ח ושווי נכסים עד 400,000 ש"ח.
למי היא תסייע? בעיקר למשקיעים קטנים שעושים מספר עסקאות ולא מעוניינים להתעסק עם דיווחים מסובכים. יחד עם זאת, למשקיעים רציניים יותר מבחינת סכומי כסף או שפועל בפלטפורמות בחו"ל, זה לא יהיה רלוונטי. כך, מי שמחזיק מטבעות בארנק דיגיטלי או בפלטפורמות בחו"ל ימשיך להתמודד עם אותה ביורוקרטיה מעיקה ומצבו לא השתפר.
בנוסף, יוצרים למשקיע הישראלי תלות בגופים המפוקחים המקומיים. אמנם התנהלות איתם מביאה שקיפות אך זה מכריח אותם לפעול רק דרכם מה שייצור תלות מיותרת וגם עלול להעלות את עלויות המסחר שלהם.
ועדיין, יש מספר יתרונות שאין לזלזל בהן. לנישומים הקטנים והבינוניים יהיה קל יותר להתנהל ולקבל את כספם. זה יעזור לשפר את הפיקוח והאכיפה בשוק ויעודד שימוש בגופים מפוקחים ישראליים, מה שיכול לחזק את הכלכלה המקומית.
למרות זאת, זה מרגיש קצת "פתרון חלקי" להרבה מאוד אנשים שעדיין יישארו מחוץ למעגל ההקלה. ההגבלות הקיימות על הכנסות ושווי נכסים מקשות על משקיעים בינוניים וגדולים להיעזר בכך ולכן, הכסף הגדול שהמדינה בונה עליו – לא יגיע ולבסוף, זה ייצור תלות בגופים מפוקחים, שיכולה להיות בעייתית בטווח הארוך.
דוגמה קטנה להמחשה: אם דני פועל דרך גוף מפוקח בישראל, הוא נהנה מפטור ומפשט לעצמו את החיים, אבל הוא משלם עמלות גבוהות ותלוי בשירותים שלהם. אם דני מחזיק את הנכסים שלו בחו"ל, הוא משלם פחות עמלות ויש לו גמישות מלאה, אבל צריך לדווח בעצמו ולסבול מביורוקרטיה.
מה חשוב לזכור כיום?
כיום, קיים מנגנון העברת מידע כלכלי בין מדינות, המאפשר לרשויות המס בישראל לקבל מידע על נכסים וכספים שמחזיקים ישראלים בחו"ל. מנגנון זה מגביר את השקיפות ומקטין את האפשרות להעלמות מס, ולכן על משקיעים לפעול בהתאם לחוק גם אם הנכסים שלהם נמצאים בפלטפורמות זרות.
לסיכום, מדינת ישראל היתה צריכה לחשוב קצת יותר בגדול. למה לא להרחיב את הפטור גם למשקיעים עצמאיים, אולי בתנאים אחרים? היה מומלץ להעלות את התקרות של ההכנסות והשווי. השוק צומח, אז גם הרגולציה צריכה לצמוח איתו. התקנות האלו הן צעד בכיוון הנכון, אבל זה עדיין לא מספיק. ישראל יכולה וצריכה להוביל בשוק הנכסים הדיגיטליים, והמדיניות שלנו חייבת להיות מאוזנת, חדשנית ומתאימה למציאות המשתנה.
*הכותב הוא רו"ח רני רבין, קבוצת אליוט גלובל ישראל**