"המלחמה הזאת שברה הרבה קונספציות, ומן הראוי שגם בתחום האנרגיה קונספציות ישנות יפנו את מקומן לחדשות יותר", אמר יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, בכנס תחזיות 2025 שהתקיים היום (ג’). "למרות כל מה שניבאו, משק האנרגיה פעל למופת והבטיח את הביטחון האנרגטי. הצבא תפקד, קיבל את הדלקים, המשק תפקד, התעשייה תפקדה".
בכנס, שהתקיים זו השנה ה-13 ברציפות, נדונו הסוגיות המרכזיות העומדות בפני משק האנרגיה הישראלי בשנת 2025, ובהן השפעות המצב הביטחוני על משק האנרגיה, התפתחויות במשק החשמל והגז הטבעי, מגמות במחירי האנרגיה העולמיים והשפעתם על המשק הישראלי, ואתגרי הרגולציה והתחרות במשק האנרגיה.
סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אליה כץ, הציג רפורמה מקיפה במבנה משק החשמל: "עלויות פיתוח רשת ההולכה גבוהות בעשרות אחוזים מאירופה, ורשת החלוקה יקרה ב-20% מהמקובל באירופה. יש רק שתי דרכים אפשריות - או שחברת החשמל תפסיק לייצר חשמל ותתמקד בניהול הרשת, או שהיא תישאר בייצור וניהול הרשת יועבר לחברה אחרת".
הרפורמה בסכנה
חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף ב-BDO, הזהיר כי "הרפורמה במשק החשמל בסכנת כישלון והסיכון הרגולטורי הפך למרכזי, בגלל המחסור בחשמל תחרותי ומדיניות תעריפים טורפנית של רשות החשמל. כבר בשבוע שעבר חלק מהמספקים התחרותיים הפחיתו את שיעור ההנחה לצרכנים. למרות שהביקוש לחשמל גדל ב-4.5% ב-2024, קיימת תחושה קשה של מועקה וחשש בקרב היזמים והמממנים". לדבריו, "המשק צריך לפחות 13 תחנות כוח גדולות בעשור הקרוב, אבל בשיטה הנוכחית אין סיכוי שהן יקומו בזמן".
תוכנית ההשקעות הגדולה בתולדות משק החשמל
יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, הציג תוכנית להשקעה של 90 מיליארד שקלים במשק החשמל עד 2028: אמיר שביט יור רשות החשמל: "עד שנת 2028 אנחנו הופכים את ישראל למדינה "המאוגרת" ביותר בעולם, עם כ-8,000 מגה ואט של אגירה שיקומו, בהיקף השקעות של למעלה מ-90 מיליארד שקלים. אלו תהליכים שיובילו לאמינות אספקה גבוהה יותר, ליותר תחרות וליותר סולארי ואנרגיות מתחדשות, וכמובן לירידה במחירי החשמל. כבר עכשיו כניסתם הקרבה של מחז"מ 70 ו80, וההסבות ברוטנברג יכניסו הקפים משמעותיים של ייצור חשמל בגז במקום בפחם, מה שיוזיל את עלויות הייצור לחברת החשמל. התחרות במשק החשמל היא ההפרטה הגדולה ביותר בהיסטוריית המשק הישראלי, וכבר עכשיו בהובלת השר בחודשים האחרונים אנחנו רואים כמות אדירה של משקי בית שחוסכים ועברו בין מספקים. ראינו הצלחות בתהליכים רבים, אך נכונה לנו עוד דרך מאתגרת, במהלכה אנו שומרים כל העת על התחרות לצד איזונים למען הצרכנים והמשק כולו".
דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, הוסיף כי "חברת החשמל צפויה להשקיע 50 מיליארד שקל עד סוף העשור בפיתוח והקמת תשתיות חשמל. אני לא מכיר חברה, לא במגזר העסקי ולא במגזר הממשלתי, שיש לה היקף השקעות כזה".
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין, אמר: "בשנה האחרונה הוכחנו את חוסנו של משק האנרגיה הישראלי בתקופה הקשה ביותר בתולדותיו. תוך כדי ניהול משק האנרגיה בחירום, נדרשנו גם להמשיך ולהוביל את המשק לשנים הבאות. במקביל אנחנו מובילים היום את הרפורמה המשמעותית ביותר במשק החשמל בשנים האחרונות, עם השקעות של כארבעים מיליארד שקל עד סוף העשור.
שיפרנו משמעותית את מלאי החירום שלנו, הן בתחום התזקיקים והן במלאי החלפים למתקני אנרגיה. הבנו את הקושי של מדינת ישראל כאי אנרגטי בתקופת לחימה, ולכן אנחנו משקיעים מאמצים רבים בפיזור מקורות האנרגיה והטמנת תשתיות קריטיות באזורי עימות.
בנוגע לאנרגיה גרעינית - מבחינה אנרגטית אני חושב שזו אנרגיה מתחייבת ומתבקשת. זה צורך אנרגטי למדינת ישראל לעתיד. ההיבטים השונים נבחנים בכל הדרגים ואנחנו עמלים על כך, אך איני יכול לפרט מעבר לכך.
כמו כן אנחנו מקדמים מספר פרויקטים אסטרטגיים, בהם פרויקט ניצנה לייצוא גז טבעי למדינות שכנות, פרויקט האינטרקונקטור - כבל חשמל תת-ימי בין ישראל, קפריסין ואירופה, ופרויקט האיסטמד לגז טבעי ומימן. אלה קשרים אסטרטגיים שהוכיחו את חשיבותם גם בזמן הלחימה."
מהפכה בשוק הפרטי
הרצוג ציין כי "משקל הייצור הפרטי כמעט הוכפל בחמש השנים האחרונות והגיע השנה ל-57% מהייצור. הגז הטבעי שומר על נתח של 70-71%, וסיימנו את השנה עם 30,000 רכבים חשמליים על הכביש - 50% יותר מאשר בשנה שעברה".
ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים בבנק ה פועלים, הציג בכנס ממצאים המראים כי מצב התשתיות בישראל נמצא ב-20% בלבד מהרמה הנדרשת. "כשמסתכלים 25 שנה אחורה על כל התשתיות שהושקעו, אחרי הפחתות ופחת, אנחנו מגיעים לכ-60-70% מהנדרש. התקדמנו בתוצר לנפש, אבל הפערים נותרו אותם פערים", אמר מנצר.