בנק ישראל הותיר את הריבית במשק בגובה של 4.5% ואותת על הורדת ריבית של 0.25% עד 0.5% במהלך 2025 - בהתאם לתחזיות בשוק. בתוך כך, חטיבת המחקר העלתה את תחזית הצמיחה וצופה התכנסות של האינפלציה לתחום היעד.
על פי הערכת חטיבת המחקר בבנק ישראל, התוצר צמח בשיעור של 0.6% בשנת 2024 וצפוי לצמוח בשיעור של 4.0% בשנת 2025, מעט גבוה בהשוואה לתחזית אוקטובר. בשנת 2026 צופה החטיבה כי התוצר יצמח בשיעור של 4.5%.
על פי התחזית, האינפלציה השנתית בסוף 2025 תעמוד על 2.6% ועל 2.3% ב-2026. הגירעון בתקציב הממשלה ב-2024 צפוי להסתכם בכ-7%, מעט נמוך ביחס לתחזית אוקטובר. זאת, בשל עליה גדולה מהצפוי של ההכנסות ממסים ברביע האחרון, בין היתר בשל הקדמת רכישות כלי רכב, וביצוע נמוך מעט של ההוצאות.
הגרעון בשנת 2025 צפוי להסתכם ב-4.7 אחוזי תוצר. זאת, על רקע השינויים שחלו בצעדי ההתאמה מאז החלטת הממשלה והערכותינו לגבי התוספות שיינתנו לתקציב הביטחון במסגרת ועדת נגל. בשנת 2026 צפוי הגירעון לעמוד על 3.2% תוצר, בעיקר הודות לסיום ההוצאות הישירות על המלחמה. יחס החוב לתוצר צפוי לעלות לרמה של כ-67% ב-2024, לכ-69% ב-2025, ולרדת בחזרה ל-67% ב-2026.
לדברי מודי שפריר, אסטרג השווקים של בנק הפועלים, הודעת הריבית ודברי הנגיד היו מאוזנים"מחד, חטיבת המחקר של ב"י הורידה את תחזית הריבית (צופה ריבית של 4.0-4.25% בממוצע ברבעון הרביעי של 2025) ואת תחזית האינפלציה לשנת 2025, ובב"י ציינו לחיוב את הייסוף החד בשער השקל והירידה החדה בפרמיית הסיכון של ישראל. מאידך, הנגיד ציין כי הוועדה המוניטארית מעריכה כי "מאזן הסיכונים לאינפלציה נוטה כלפי מעלה", כי "שוק העבודה הדוק", ובסיכום דבריו הבהיר כי "בנק ישראל ימשיך לפעול בגישה זהירה" במטרה לשמור על יציבות מחירים. בהקשר לכך, הנגיד הדגיש שוב כי לאור מגבלות ההיצע שעדיין קיימות "להוריד ריבית כרגע זה כמו לכבות שריפה עם דלק".
"בנק ישראל רואה פחות סיכוני קצה להחמרה גאופוליטית"
"היה מעודד לראות לראשונה שיפור נוסף שבנק ישראל צופה בכל הפרמטרים ב-2026 ובמיוחד ירידה חדה של הגירעון במונחי תוצר וירידה של האינפלציה עד קרוב לאמצע היעד (2%). עם זאת, בנק ישראל הדגיש כי התחזית המעודדת תלויה בהנחה שהשפעת הלחימה הישירה על הכלכלה תסתיים במהלך הרבע הראשון של השנה. לדעתו של בנק ישראל השפעות ייסוף השקל וצעדי הממשלה בתחום הפיסקאלי (מע"מ) תתקזזנה ובמחצית השנייה האינפלציה תתחיל לרדת", אמר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות.
"הבשורה – צפי שהריבית תרד ב-1/4 עד 1/2 אחוז ברבע האחרון של השנה. השוק די צפה זאת ולכן הגיב במתינות. עם זאת, בנק ישראל עדיין מזהה צורך בייצוב השווקים וצמצום אי הוודאות. אמנם הוא רואה פחות סיכוני קצה להחמרה גאופוליטית, או התבדרות של יחסי החוב והגירעון מהתוצר, וחושש פחות מבעבר מפיחות משמעותי של השקל, אך מדגיש כי אם הביקוש יגדל מהר יותר ביחס להשתחררות מגבלות ההיצע מכפי שהוא צופה כיום – האינפלציה והריבית עדיין עלולות להיות גבוהות יותר. כמו כן עשויה להיות השפעה על סחר החוץ העולמי מצד הממשל החדש בארה"ב – כשישראל חשופה לכך במידה משמעותית", אמר מנחם.