ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה היום לישיבה מיוחדת שעסקה ביוזמות לשינוי החקיקה בעניין סגירת תאגיד השידור הציבורי הישראלי.
היו"ר ביטן פתח את הדיון וציין כי בשבוע שעבר דנה הוועדה בהצעה של ח"כ אריאל קלנר, שהתאגיד ידווח לוועדת הכלכלה, וכי ישנן שתי הצעות נוספות, האחת של ח"כ אביחי בוארון בעניין תקציב התאגיד והשנייה של ח"כ טלי גוטליב שהיא "שונה לגמרי", לדבריו. הוא אף ציין כי הצעת ח"כ גוטליב סותרת את ההצעות האחרות ואמר: "נעשה דיון כללי ואחריו נחליט מה לקדם אם בכלל".
נשיא מועצת העיתונות, חנן מלצר, אמר כי אחד מהדברים שרוצים להוריד מהתקשורת זה את זעקת משפחות החטופים ואזכור המחדל שהביא למצב הזה. הוא הוסיף, כי ישנה אסטרטגיה של הצעות חוק פרטיות, כאשר מרוב עצים לא רואים את היער. "היער הוא של הצעות שונות ומשונות, לפעמים סותרות, לפעמים המציעים לא באים לנמק את הצעותיהם, ושר התקשורת שהוא נציג הממשלה הוא שבא ומנמק במקומם את ההצעות. אם כן מסתכלים על התמונה בכללותה – היא לשלול את אופיה הדמוקרטי של המדינה, כי אופיה הדמוקרטי תלוי בתקשורת החופשית וכך זה בכל המדינות הדמוקרטיות. המעבר מגוף אוביקטיבי לגוף שתחת חסות הממשלה מוכר אבל לא במדינות דמוקרטיות. זה קיים בהונגריה, סין, ברית המועצות, אני מקווה שאנחנו לא רוצים להידמות למדינות הללו".
מלצר אף הוסיף ואמר כי אם היה מישהו מבקש לבטל בחוקי יסוד את האלמנט של האופי הדמוקרטי – "גם אם 120 חברי כנסת היו תומכים בזה התיקון הזה היה לא חוקתי וזה מתוך הדוקטרינה של דמוקרטיה מתגוננת. מי שפועל נגד הדמוקרטיה ורוצה לבטל את המופעים של הדמוקרטיה – אפילו ישיג רוב של כל המאה עשרים ההצעה הזו הייתה נפסלת כי היא לא חוקתית".
היו"ר ביטן שאל את מלצר אם קיצוץ בתקציב התאגיד הוא פגיעה בדמוקרטיה, ומלצר השיב: "אם עושים קיצוץ לכל הרשויות במדינה זה אפשרי, מה שאי אפשר זה לקצץ רק לגוף אחד. הרעיון המקורי כשהקימו את התאגיד היה שהתקציב יהיה עצמאי. כשלכל הצעה יש הצעת גיבוי זו פגיעה בדמוקרטיה ואין חמורה ממנה. אנחנו כמועצת העיתונות בישראל מסתכלים על התמונה במלואה ונראה לנו שיש כאן סכנה לדמוקרטיה הישראלית ונפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו לסכל את המזימה הזו, כי היא נועדה להפוך את ישראל לכזו שלא תוכל לומר ’אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון’".
ח"כ סימון דוידסון ציין כי שר התקשורת כתב "ביחד ננצח" ושאל "איפה הביחד ננצח שלך". ח"כ שלי טל מירון האשימה: "אתם שותפים להשמדה של הדמוקרטיה זה יהיה לכם לדיראון עולם".
שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, ביקש להציג את הדברים ואמר ליו"ר ביטן: "לא דיינו שבג"ץ הפך להיות רשות על לא כל כך דמוקרטית אז אתה גם מביא את השופט לכאן?". היו"ר ביטן השיב כי הוא הוזמן כי ישב בעבר בדין בעניין התאגיד וביקש התייחסותו שלא ברמת הוויכוח הפוליטי. השר קרעי ציין כי הדמוקרטיה שייכת לציבור והוא בוחר את נבחריו והם רשאים לבצע את המדיניות לשמה נבחרו. מלצר העיר: "אדוני לא מבין מה זה דמוקרטיה" וקרעי השיב: "יש כאלה שחושבים שהדמוקרטיה היא מה נחשב בעיניהם".
לאחר מכן ביקש השר קרעי להסביר בקצרה את החזון שלו לשידור הציבורי, ואמר כי מתנגדי השינויים להסדרת שוק התקשורת הם בעלי אינטרסים שלא רוצים לתת להזיז להם את הגבינה. "השוק הפרטי נחנק מעודף הסדרה והשידור הציבורי לא ציבורי ולעיתים מזיק. הגיע הזמן לדיון ענייני, כן ואחראי שהוא הבסיס להכרעה דמוקרטית. השידור הציבורי נדרש במאה הקודמת, היום אין הצדקה למימון מוצר כזה על חשבון הציבור בטח לא בחדשות ואקטואליה. בכוונתי להפריט או לסגור את התאגיד, לא רק שאין בו ערך הוא פוגע בשוק ומנציח עוולות. בין היתר נחשפנו לשידורים מוטים, פוגעניים במכאן 33, פגיעה בסמלים וערכים יקרים לציבור ומאות אלפי שקלים לפרק בהפקות תעמולתיות. בשם הציבור שבחר בנו אני אומר לכם - זה לא יימשך. תעמולה והטיה כן, אבל לא על חשבון הציבור. החזון שלי לשידור ציבורי הוא אין חדשות ואקטואליה במימון הציבור. כשאומרים שאני רוצה רוסיה, זה בדיוק הפוך. ערוץ 11 יוקדש להפקות מקור ויצירה ישראלית בלבד. לחילופין תוקם קרן ייעודית לתמיכה ביצירה ישראלית. אין פרסומות ואין חסויות. ציבורי לא מתחרה בפרטי. תקציב התאגיד או הקרן יעמוד על כחמש מאות מיליון שקל בשנה".
מלצר הגיב על דברי השר ואמר כי "זה מראה שהצעות החוק הפרטיות הן הפרוקסי של הממשלה, ואז היו צריכות לעבור מסלול של הייעוץ המשפטי לממשלה. למעשה זה עקיפה פרוצדורלית של הדברים הנכונים". היו"ר ביטן הגיב על כך ואמר: "זאת גם השיטה של הממשלה הקודמת גם אצלכם זה היה אותו דבר".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד מאיר לוין, אמר כי ההצעה תביא לגריעת קולו של התאגיד מפני התקשורת ויש לכך משמעויות דרמטיות מבחינה ציבורית ומשפטית. בהתייחס להצעת החוק של ח"כ בוארון בעניין תקציב התאגיד אמר עו"ד לוין, כי ועדות ציבוריות שדנו בעניין הבינו שזה אחד היסודות של עצמאות. "הצעת החוק של בוארון פוגעת בעצמאות התקציבית של התאגיד ובעצמאותו הבלעדית, שכן הממשלה תקבע את התקציב ותהיה רשאית לשנות סעיפים כולל לתוכן עצמו", אמר. הוא הוסיף כי זו הצעת חוק פרטית שלא נידונה בהיבטים המשפטיים ואין לה תשתית מקצועית ומשפטית וציין: "חשוב להדגיש שהאפקט המצנן נוצר גם אם בפועל הממשלה לא תשנה את התקציב".
היו"ר ביטן התייחס לדברים ואמר כי ההצעה של ח"כ גוטליב תביא לסגירת התאגיד וצריך לקחת את זה בחשבון. הוא ציין, כי "ערוצים 12 ו-13 הם פרטיים והם לא לטובתנו בכלל. אז אם נמכור את ערוץ 11 לגורם פרטי זה לא ישנה משהו מבחינת הימין, לכן ההצעה לא מובנת לי בכלל. לא עניינית ולא לא עניינית. יש מקום לעשות שינויים מסוימים בחוק, כדי לאזן כמה דברים לאור הניסיון עם התאגיד, ואפשר לדבר על זה בכנסת לא צריך ועדות ציבוריות ויועמ"ש לממשלה ודיונים של שנתיים שלוש. אבל לסגור את התאגיד ולפתוח חדש זה לא משרת שום דבר כרגע. ואנחנו לא ועד העובדים של התאגיד וזה לא שיקול מבחינתי".
ח"כ שלי טל מירון ביקשה להזכיר את החטופות והחטופים במנהרות בעזה ואמרה כי מתן צנגאוקר חוגג היום את יום הולדתו ה-25 בשבי. היא הוסיפה כי הכנסת לא צריכה לשתף פעולה עם כל החקיקה הזו וברור שהכוונה של שר התקשורת זה לעשות הפיכה. היא אף ציינה כי התקבל מכתב מתאגיד השידור האירופי לפיו אם התאגיד ייסגר לא נוכל להשתתף באירוויזיון, והשר קרעי הגיב על כך: "אוי ואבוי, מי הם בכלל". ח"כ טל מירון השיבה לו: "אתה שר בממשלה של כל עם ישראל לא של הבייס הליכודי".
ח"כ קארין אלהרר הוסיפה כי ברור שמדובר בתהליך סדור לשנות את הפנים של השלטון ולמוטט את החומה הסינית שקיימת בחוק בין הפוליטיקה לבין השידור הציבורי. היא פנתה לשר קרעי ושאלה מה הוא מנסה לקדם בהצעות הללו, וציינה כי "אין מודל עסקי לאירוע הזה. הפרטה משמעותה סגירה, לפחות תגיד את הדברים בפה מלא".
יו"ר האקדמיה לקולנוע וטלווזיה, אסף אמיר, אמר כי כל הפעולות שהשר עושה מנסות לסגור פיות, לסתום תאגידים ולעצור יצירה. לדבריו, "אני לא חושב שהשר קרעי רוצה דמוקרטיה. בנס יצא תחת ידי הליכוד מפעל יוצא סופן שכל הציבור חושב שהוא מביא תכנים מדהימים. אני מאחל לקרעי שלא יצליח במה שהוא מנסה לעשות". השר קרעי הגיב: למרות שאני מגדיל את התקציב של היצירה הישראלית אתה לא מאחל לי בהצלחה, תודה". ח"כ בני גנץ הגיע גם הוא לישיבה, ואמר כי צריך לשמור את התאגיד עצמאי מכל השפעה פוליטית מצד אחד, ולאפשר לו להתקיים מבחינה כלכלית מצד שני.
העיתונאי רובי המרשלג סיפר שעשה את כל הדרך מהצפון לדיון הזה ואמר כי הערוץ מביא את הסיפור של הפריפריה ושל הצפון, וסגירת התאגיד תסגור את מקור הפרנסה של הצלם הצעיר בערוץ ושל המקליט שהוא יוצא צבא דרום לבנון. "ערוץ פרטי בחיים לא ייקח בחור ממזרח ירושלים כמו סולימן מסוודה ויתן לו הזדמנות להפוך לכתב מדיני", אמר. השר קרעי השיב: "אם יהיה שוק חופשי ותחרותי יהיו יותר מקומות עבודה".
יו"ר ועד עובדי התאגיד, אלירן גבאי , ציין כי הציבור מקבל היום את התוכן הטוב ביותר בישראל, ב-3 ערוצי טלוויזיה, 8 תחנות רדיו ובדיגיטל, והתאגיד לא מדבר ברייטינג אלא במדדי איכות. הוא הוסיף: "אם היינו עושים פה פרובוקציה היה רייטינג, אבל זה לא אומר שהיה דיון איכותי". לדבריו, חשוב שתהייה ביקורת גם על התאגיד כדי למנוע סיאוב ושחיתויות, אבל אמר כי אי אפשר להפריט את התאגיד מאחר ששוק הפרסום קטן מידי מכדי להחזיק אותו.
מנכל״ית לובי 99, לינור דויטש, ציינה כי בערוצים המסחריים שולטים בעלי הון שבבעלותם חברות כמו שטראוס ויש להן אינטרס מסחרי, ולא פעם אי אפשר לפרסם בהם אייטמים כמו כל מס הסוכר למשל. "והשידור הציבורי היה המקום היחידי שהצלחנו להעלות תחקירים בנושאים ציבוריים, שבערוצים המסחריים לא נמצא להם מקום", אמרה. היא פנתה לשר קרעי ואמרה כי "כלובי ציבורי שמאגד 15,200 חברים אין בכלל שאלה- כמות האייטמים שנוגעים לציבור שלא הצלחנו לפרסם בערוצים מסחריים מדברת בעד עצמה, אז כשאתה אומר שאין חשיבות לחדשות תיקח גם את זה בחשבון שאתה פשוט מטעה את הציבור".