שער החליפין שקל דולר רושם התחזקות חדה ומתמשכת ונראה כי הגיב בעוצמה לירידה במפלס החששות הביטחוני (אם כי האירועים בסוריה עוד יצטרכו להיבחן) ולאופק המדיני המסתמן גם בחזית הדרום. למעשה, ביום שישי ירד השער לראשונה זה 9 חודשים מתחת לרף פסיכולוגי של 3 שקלים ו-60 אגורות והתחזק ב-5% במהלך החודש וחצי האחרונים. זאת, שעה שכנגד האירו הדולר התחזק דווקא בשיעור של 2%. להתפתחות זו חשיבות רבה.
ראשית, היא משקפת את ירידת הסיכון המיוחס למשק הישראלי בחו"ל. שנית, היא הופכת כדאית יותר השקעה של תושבי חוץ בישראל גם משיקולי מטבע (נהנים מהמרת השקעות לש"ח שמתחזק), מה שעשוי לתת רוח גבית מחו"ל לשוק ההון המקומי. שלישית, היא משככת לחצי מחירים דווקא בתקופה שמס הערך המוסף עולה וכך גם מחירים במשק כמו בשוק המזון. לבסוף, ככל שהתיסוף יימשך, או ששער השקל - דולר יתבסס ברמות הנוכחיות, הסיכוי שהורדת הריבית תוקדם ותתבצע עוד במהלך המחצית הראשונה של 2025 יגדל. זה עדיין לא התרחיש המרכזי - אך ברור כי סבירותו עולה. לכך תסייענה גם הורדות הריבית המתמשכות מעבר לים. יש לזכור כי הותרת הריבית על כנה כאן שעה שהריביות בחו"ל יורדות עשויה להוות בפני עצמה גורם להתחזקות נוספת של השקל, מה שעלול להכביד על הייצוא.
התחזית הכלכלית שיפרסם בנק ישראל בחודש ינואר הקרוב ודאי תשקף זאת. בנק ישראל תמיד לוקח בחשבון את כיוון השקל ועוצמתו בזמן שחולף בין הודעות ריבית.
מבחינה כלכלית תומך תיסוף של השקל, כל עוד הינו עקבי יותר ותנודתי פחות, בחברות התעשייה המייבאות חומרי גלם ותשומות ייצור; והורדה של הריבית, אם וכאשר, תשפר עוד את מצבן. עדיין, יש לקחת בחשבון התפתחויות מקומיות כמו חזרת החקיקה המשפטית לסדר היום הפוליטי והכלכלי וכמובן מעקב צמוד אחר מה שקורה כעת בסוריה.
**הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות**