מבין כל הגופים שעדכנו את תחזיותיהם לגבי קצב הצמיחה של המשק בצל מלחמת חרבות ברזל, התחזית של משרד האוצר היא דווקא הכי אופטימית מביניהן, כאשר ממוצע התחזיות לקצב הצמיחה של המשק בשנה הבאה עומד על 3.3%.
ברף התחתון של טבלאת המדרגים, נמצאת התחזית של ה-OECD שצופה צמיחה של 2.4%; קרן המטבע הבינלאומית (IMF) צופה צמיחה של 2.7%; בנק ישראל צופה צמיחה של 3.8%; ומשרד האוצר קבע רף עליון וצופה קצב צמיחה של 4.3% בשנה הבאה.
קשה לקנות את האופטימיות של משרד האוצר לאחר אי עמידה ביעדי הגרעון לאור השנה. נכון לאוקטובר 2024 הגירעון ב-12 החודשים האחרונים היה 7.9% - גבוה יותר מתקרת הגירעון לשנת 2024 כולה - 6.6%.
וזה לא נעצר כאן. אם במשבר הקורונה הגידול בהוצאות היה חד פעמי, אז נראה כי הגידול בהוצאות הביטחון בשל מלחמת חרבות ברזל אינו זמני וצפוי גידול קבוע בהוצאות אלו למשך השנים הקרובות, דבר שעשוי להוביל לגידול בגירעון המבני, מה שיאתגר את האוצר במדיניות פיסקלית אחראית אם רוצים לחזק את אמון המשקיעים בכלכלה.
את התחזית של האוצר יש לקחת עם קורטוב של מלח לאור מספר סיכונים מרכזיים, כמו: התמשכות המלחמה בצורה עצימה לתוך שנת 2025 - מה שעלול להוביל לפגיעה בעסקים ובעובדים וכן בהיקפי סחר החוץ, שבתורם עשויים לגרום לירידה בהיקף הפעילות הכלכלית, עלויות המימון וירידה בהכנסות ממסים; עיכוב בהשבת היישובים המפונים וכן המשך הפגיעה בענפי משק התלויים בעובדים זרים – בעיקר מחסור בעובדים בענף הנדל"ן: ירידה באמון המשקיעים במשק הישראלי שעשויה להוביל לגידול בהוצאות המימון ותשלומי הריבית על החוב הממשלתי שנאמדים בכ-1.8 מיליארד שקל בשנה הבאה. בשנת 2023 תשלומי ריבית נטו מהתוצר בישראל היו 3.1% בהשוואה לכ-2.2% ב-OECD, מהגבוהים בין המדינות.
הגידול בגירעון צפוי להוביל לגידול חד בתשלומי הריבית שישולמו על חשבון הוצאות חיוניות אחרות או הרחבה נוספת של הגירעון ושל החוב. בממשלה יאלצו להעלות מסים ולקצץ בהוצאות בהתאם, מה שיבוא על חשבון הדורות הבאים, השאלה האם זהו סוף החשבון לעת עתה.