מזרחי-טפחות: אנו נשאלים מדוע השקל עולה כנגד הדולר על אף האירועים באזור והעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בעולם.
יש לכך סיבות רבות:
הדולר יורד בעולם כי ראש ECB אותת על העלאת ריבית בגוש האירו באפריל (בכיר אחר שם העריך כי הריבית תעלה 3 פעמים בשנת 2011) וגם במדינות אחרות הריביות עולות. סיבה נוספת לפיחות בדולר היא העלייה בתעריפי הנפט הגולמי, הנקובים בדולר אמריקאי.
הריבית בארץ עולה וההערכות הן כי בחודשים הבאים התהליך יתגבר; כתוצאה זרים מגיעים לכאן משיקולי הפרשי ריביות. לפי נתוני בנק ישראל, זרים רכשו בינואר, למרות המתיחות הביטחונית, מק"מ בסך 1.8 מיליארד דולר ואג"ח ממשלתיות לא צמודות בסך 800 מיליון דולר.
בהקשר זה, רבים מעריכים כעת כי לנוכח העלייה בקצב האינפלציה בארץ, בנק ישראל יתמקד בה מעתה ולצורך כך יקפיד פחות על בלימת הייסוף בשער השקל, מה גם שיתרות המט"ח ברשותו כבר הגיעו ל-74 מיליארד דולר. נקודה זו חשובה מאוד מבחינתם של מנצלי הפרשי הריביות הזרים, שסיכון המטבע העומד מולם נמוך יותר.
נתוני המשק טובים, בפרט בהשוואה למשקים מתחרים, נקודה המודגשת שוב ושוב בסקירותיהם של בתי ההשקעות הזרים.
בהקשר זה, דווקא האירועים האזוריים גרמו לעולם לבצע השוואות בין המדינות השונות באזור וכך התבלטו פעם נוספת יתרונותיה של מדינת ישראל בתחומים שונים, לרבות בתחום הפוליטי – חברתי.
בניגוד למדינות רבות בעולם, מצבו של תקציב המדינה בארץ שפיר והממשלה משכילה לצמצם את הגירעון במונחי תמ"ג – נקודה חשובה מאוד מבחינת החברות המדרגות האשראי, שרואות בכך סימן לאיתנות המטבע המקומי
פרט לכך, באופן בסיסי יותר, ישראל ממשיכה ליהנות מעודף מרשים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, שהסתכם ב-6.7 מיליארד דולר בשנה שעבר. בחשבון ההון, מדינת ישראל זה זמן מלווה נטו לשאר העולם.
כוחות בסיסי נוסף, התומך בשער השקל, קשור בתגליות הגז הטבעי והשלכותיהן.
בשל ריבוי הגורמים התומכים בשקל, הסיכוי שיירשם בו פיחות מהיר וחד נמוך, אם כי יצוין שהחרפה באירועים האזוריים (לדוגמא יום הזעם המתוכנן בסעודיה) עלולה להעמיד אותו במבחן.