משרד האוצר פרסם היום את האומדן הראשוני לגירעון של חודש אוטובר שירד ב-0.6% מ-8.5% בספטמבר ל-7.9% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר.
בתוך כך, האוצר מודה שהחטיא את היעד השנתי כפי שנקבע בתקציב. "הגירעון בסוף השנה צפוי להיות גבוה מ-6.6% כפי שתוכנן בתקציב, וזאת לנוכח ההנחות בתכנון התקציב למשך זמן המלחמה ועיתוי קבלת כספי הסיוע האמריקאי", כך לפי האוצר.
הגירעון החודשי עמד על כ-11.2 מיליארד שקל ומתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ-104.1 מיליארד שקל. ב-12 החודשים האחרונים הגירעון המצטבר נאמד בכ-154 מיליארד שקל.
בחודש אוקטובר נרשמו הכנסות של כ-41.3 מיליארד שקל. מנגד נרשמו הוצאות של כ-52.5 מיליארד שקל.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות, אמר בתגובה לנתוני התקציב: "חוץ מההתכווצות הראשונה מאז תחילת 2023 של הגירעון התקציבי במונחי תוצר, ניתן לשאוב עידוד נוסף מנתוני חודש אוקטובר. הירידה עצמה הייתה צפויה וזאת משיקולי מדידה (הוצאות המלחמה הכבדות יותר התמקדו ברבע האחרון של השנה שעברה, כשפרצה המלחמה), אך בחינה של הנתונים מצביעה על התאוששות גדלה והולכת של צד ההכנסות. מדובר בגידול של 7.4% שרשמו ההכנסות הכוללות לעומת התקופה המקבילה ב-2023. ההכנסות עברו מהתכווצות לצמיחה לפני חמישה חודשים וקצב צמיחתן גדל בעקביות מאז.
"לא זו בלבד, ההכנסות ממסים עקיפים צמחו פעם נוספת יותר מההכנסות הכוללות (ואף השיגו צמיחה דו ספרתית של 11.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד), מה שמעיד לחיוב על צמיחת הפעילות הכלכלית במשק. גם בצד ההוצאות ניתן למצוא נקודת אור. שיעור הגידול של ההוצאות בניכוי הוצאות המלחמה עמד על 6.9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. גם בהיבט זה יש שיפור עקבי. בחודש שעבר צמחו ההוצאות הללו בשיעור חד יותר של 8.3% ועד חודש מאי השנה קצב צמיחתן עוד היה דו ספרתי. סביר להניח כי בהמשך הרבע האחרון של השנה ימשיך הגירעון להאט, במונחי תוצר. אמנם נראה כי לא יושג הגירעון המתוכנן בשיעור של 6.6% תמ"ג לשנת 2024 (שבינתיים עודכן ל-7.7%), מה גם שמסגרת ההוצאות הוגדלה שוב לאחרונה. אולם, נקודת הפתיחה לשנת 2025 תוכל בכל זאת להיות משופרת יותר. עדיין, מדובר בהיקפי גירעון גדולים שמשמעותם היקפי הגיוסים גדלים. כמו כן, לפנינו הוצאות שתיגזרנה ממסקנות הוועדה היושבת כעת על צרכי הביטחון של המדינה. אלו, יחד עם הריבית הגבוהה, שעשויה להישאר על רמתה הגבוהה הנוכחית, 4.5 אחוזים, זמן לא קצר, ימשיכו לאתגר את שוק איגרות החוב המקומי. בהקשר זה, תהייה חשיבות לחלוקה בין הגיוס בחו"ל לגיוס בארץ. המשך שיפור בנתונים ומחויבות למשמעת תקציבי יוכלו לבלום את תהליך הירידה בדירוג החוב ואם כך יהיה – יקל הנטל על השוק המקומי לטובת הגיוס בחו"ל", אמר מנחם.