הממשלה אישרה לקראת סוף השבוע את הצעת התקציב שהוגשה לפניה, עם שינויים של הרגע האחרון. יעד הגירעון לשנת 2025 נותר 4% מהתוצר, עם אופציה לעליה לשיעור של 4.3% אם המלחמה תימשך לתוך שנת 2025. עד לאישור התקציב בכנסת סביר שנראה עוד התאמות רבות, הן לאור התפתחות המלחמה והן לאור קיתונות הביקורת שהתקציב זוכה לו.
כלכלני בנק הפועלים כותבים בסקירתם השבועית, כי בצד ההוצאות קיים סימן שאלה נוסף לגבי המלצות ועדת נגל לתקציב הביטחון, שעשויה להגדיל את תקציב ההתעצמות של הצבא, ועשויה להתבטא בהכבדה נוספת של עומס המס. בצד ההכנסות, התקציב מבוסס על הנחת צמיחה בשיעור של 4.3% בשנת 2025. "להערכתנו זו תחזית אופטימית, שבכדי שתתממש אנו צריכים לראות סיום מהיר של המלחמה עוד השנה", כתבו כלכלני הפועלים.
הכבדה של נטל המס – עלייה במיסים הישירים והעקיפים
השנה תיפתח בהעלאת המע"מ בנקודת אחוז, אי-הצמדה של מדרגות המס ונקודות הזיכוי, עלייה בדמי הביטוח לאומי, הרחבת מס היסף על רווחי הון, מיסוי רווחים כלואים (כאלו שלא חולקו), מיסוי נוסף על כלי רכב ועוד. "בסופו של יום אין ארוחות חינם, תוספת המשאבים למימון הוצאות הביטחון והחזר החובות צפויה לגרוע מההכנסה הפנויה של משקי הבית, ואנו מתקשים לכן לראות זינוק בר-קיימא בצריכה הפרטית המקומית (הנסיעות לחו"ל צפויות לגדול) כגורם שמאיץ את הצמיחה בשנה הבאה", כותבים בהפועלים.
עד כמה העלאות המס הן אינפלציוניות בטווח הקצר?
בבנק הפועלים מסבירים כי לגבי המסים העקיפים התשובה היא ברורה, השפעתם מיידית. "העלאת המע"מ צפויה לדוגמה להעלות את מדד המחירים לצרכן בכ-0.4%. לגבי המסים הישירים זה פחות ברור – מצד אחד אלו פוגעים בכוח הקנייה של משקי הבית, ומצמצמים ביקושים. מנגד, במצב בו שוק העבודה הדוק, חלק מהמיסים הישירים עשויים להתגלגל לשכר העבודה ושוב לתרום לאינפלציה. ההשפעה הכוללת של העלאות המסים צפויה לתרום לעליית האינפלציה בשנה הבאה".
חולשה ניכרת אחרי החגים
עוד כותבים בבנק הפועלים כי "הרכישות בכרטיסי אשראי נותרו יציבות על פי נתוני המגמה לרבעון השלישי של השנה. המצב הביטחוני מביא לירידה משמעותית של פעילות המסחר בעיקר בצפון, ואנו מעריכים שבאוקטובר, חודש החגים, הנתונים יראו חולשה ניכרת. בנק ישראל ומשרד האוצר הנמיכו את תחזיות הצמיחה לשנת 2024 לשיעורים נמוכים של 0.5% ו-0.4% בהתאמה.
"שיעור האבטלה נותר יציב בחודש ספטמבר, אך נרשמה עלייה במספר הנעדרים זמנית מכוח העבודה בשל סיבות כלכליות. שיעור האבטלה עמד על רמה נמוכה של 2.9%. מספר הנעדרים זמנית מכוח העבודה עלה ב-21 אלף איש לרמה של 46.7 אלף איש. יתכן שעלייה זו קשורה להחרפה במצב הביטחוני בצפון. מכל מקום שוק העבודה הדוק, והמחסור בעובדים לוחץ לעליות שכר.
פרמיות סיכון המדינה ירדו במהלך רוב השבוע שעבר, זאת כנראה לאור הערכות שישראל מתקרבת להשלמת מטרותיה בלבנון, וסיכויים למשא ומתן לקראת הסכם. לקראת סוף השבוע פרמיית הסיכון עלתה מעט, כתגובה לאמירות מצידה של איראן כי יש לצפות לתגובה.
"בשורה התחתונה פרמיית סיכון המדינה ירדה לכ-157 נקודות בסיס. אג"ח מדינת ישראל (בשקלים) לטווח של עשר שנים נסחרת עתה בכ-50 נקודות בסיס בלבד מעל האיגרת המקבילה של ארה"ב (בדולרים), לאחר שהייתה כבר קרוב ל- 130 נקודות בסיס בספטמבר".