הגירעון החודשי של הממשלה עמד על כ-8.8 מיליארד שקל בהשוואה לחודש ספטמבר אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-4.3 מיליארד שקל - כך לפי נתוני אומדן ביצוע התקציב של הממשלה.
מתחילת השנה נרשם גירעון מצטברשל כ-92.8 מיליארד שקל, עלייה של 0.2% ושיעור של 8.5% מהתוצר של המשק. ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-165.8 מיליארד שקל.
בחודש ספטמבר נרשמו הכנסות של כ-42.2 מיליארד שקל. הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-357.3 מיליארד שקל ביחס לכ-339.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד )גידול מצטבר של כ-5.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הוצאות הממשלה עמדו על כ-51 מיליארד שקל, ומתחילת השנה על כ-450 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של כ-31.2% לעומת אשתקד, אז ההוצאות בתקופה המקבילה היו כ-343.2 מיליארד שקל. רוב הגידול הוא בגין הוצאות המלחמה. בנטרול הוצאות המלחמה הגידול בתקציב הוא 8.3%, כשהגידול במשרדים הביטחוניים לבדם הוא כ-113%. הוצאות המלחמה מתחילת השנה עומדות על כ-78.3 מיליארד שקל, ומפרוץ המלחמה על כ-103.4 מיליארד שקל.
"השאלה שמטרידה כעת את חברות הדירוג, כמו גם את המשקיעים הזרים, היא עד כמה הכלכלה יכולה להכיל קונפליקט ארוך זמן, שכולל הגדלה ארוכת שנים בהוצאות הביטחון, צמיחה נמוכה מהפוטנציאל וגירעונות תקציביים גבוהים", כך לפי כלכלני בנק הפועלים. "ישראל חוותה מצב דומה בשנות ה-70, אבל אז נקודת הפתיחה של הכלכלה הייתה שונה: לישראל היה גירעון גבוה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ההכנסה לנפש הייתה נמוכה ביחס לעולם וכך גם החסכונות של משקי הבית. במצב היום, היכולת לגייס כספים ולנהל את הגירעון תלויה באמון של המשקיעים המקומיים בכלכלה, וכל עוד זה קיים, האוצר יכול לגשר על התקופה בגיוסים יקרים, אבל כאלו שמאפשרים עדיין לשמור על גירעון סביר".
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות: "הגירעון המתגלגל בתקציב המדינה גדל, אמנם, בחודש ספטמבר, פעם נוספת, לרמה של 8.5 אחוזי תוצר, ב-1.9 אחוזי תוצר יותר מרמת היעד ו-1.4 אחוזי תוצר יותר מהתחזית החדשה של בנק ישראל. עם זאת, ניתן להצביע דווקא על מספר נקודות מעודדות, במבט להמשך. ראשית, ברבע האחרון של השנה צפוי הגירעון התקציבי להתמתן, משום שברבע המקביל אשתקד, בתחילתו פרצה המלחמה, זינקו ההוצאות לעומת רמתן טרם המלחמה וככל שהוא מתרחק השפעתו על החישוב הכוללת מתמתנת. שנית, בצד ההוצאות, עומד שיעור גידול ההוצאות בנטרול הוצאות המלחמה על כ-8.3%, רק רבע משיעור גידולן הכולל. אמנם, עדיין מדובר בגידול מהיר יותר מהמתוכנן ויש מקום לפעול להאטת הקצב, אך ההטיה שגורמות הוצאות הביטחון ניכרת. שלישית, חל שיפור עקבי בצד ההכנסות. בפרט, בהכנסות ממסים עקיפים, שגדלו ב-9.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הדבר מצביע בעקיפין על המשך גידול של פעילות המגזר העסקי והמשק ולעת עתה לא מעלה חשש מהתמתנות אפשרית. כמו כן מתיישב הנתון עם האינדיקטורים המובילים הכלכליים האחרונים.
"התאוששות בשוק ההון לאחרונה יכולה להיטיב גם עם המיסים הישירים. בשורה התחתונה, כמו בחודש הקודם, אמנם גירעון גדל שוב, אך קצב הגידול מתמתן, צד ההכנסות מתאושש מדי חודש, ולמעשה עבר מירידה לעלייה לפני ארבעה חודשים וגדל בעקביות מאז. כמובן, יעדי התקציב לקראת 2025 מאתגרים ואי הוודאות האופפת את התחזיות בצד ההכנסות וההוצאות גבוהה. עם זאת, אם המגמות שהזכרתי תימשכנה, ברבע האחרון של השנה, סביר כי נקודת הפתיחה תהייה נוחה יותר. כמו כן, אי וודאות יכולה להפתיע גם לצד החיובי".