שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, נפגש אמש (ד’) עם נשיא הבונדס, דני נווה, והתעדכן ממנו על מצב הגיוסים בשנים עשר החודשים האחרונים. בסופה של הפגישה יצאה הודעה לכתבים ולפיה נווה עדכן כי הבונדס גייס עבור המדינה ברחבי העולם סכום של 3.6 מיליארד דולר ב-12 החודשים האחרונים.
"סכום זה מהווה פי שלושה מהממוצע השנתי, ומעיד על המחויבות והאמון שמעניקים יהודים ותומכי ישראל ברחבי העולם במדינת ישראל ובכלכלת ישראל", נכתב בהודעת האוצר. באיזו ריבית היה הגיוס? אתם כנראה לא תשמעו על זה, אבל כן תשמעו את סמוטריץ’ מצייץ בהדר על "הישג יוצא דופן".
בשביל מה צריכה ישראל את ארגון הבונדס? הבונדס הוא חברת ברוקר דילר הרשומה בארה"ב, הוצאות השכר וההנהלה שם לא כלולים בדוחותיה הרשמיים של מדינת ישראל. הבונדס היה מפעל גיוס הון שהוקם על ידי בן-גוריון ב-1951 כאשר שווקי ההון הבינלאומיים היו חסומים כך שהיה צורך למצוא דרך אחרת לגייס כספים. אלא שמאז המדינה עשתה כמה צעדים קדימה.
למעשה, המדינה עשתה צעדים כבירים מאז עד שהתהפכו היוצרות והיא זו שהיתה "תורמת" לבונדס. כמעט מחצית מהחוב של הבונדס נושא ריבית דולרית קבועה של בין 3% ל-4.8% ב-2019. בימי הריבית האפסית, הריבית הקבועה שהבונדס מגייס הביאה גופים אמריקאיים לעמוד בתור, מה שהקים ביקורת ציבורית נגד הבונדס. כיום, אם מדובר באותה ריבית קבועה של 2019, אז זו ריבית נמוכה מזו ששוררת כעת בשוק, אבל אם היה היתה נמוכה - סביר שסמוטריץ’ היה מציין זאת כדי לצבור נקודות.
לגייס כסף זה לא "הישג" אלא חוב עתידי שמישהו צריך לשלם עליו ובהתחשב בסחרור אליו הכלכלה מאיימת להיכנס, סביר שישלם על החוב הה ביוקר.
"הישג יוצא דופן"? כפי שסמוטריץ’ אוהב להשתמש ללא הקשר למציאות - זה ביטוי שיכול לתאר דברים גדולים יותר שהכרחיים למשק, כמו לעלייה בהשתתפות אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה, למשל. או הורדת הגרעון, או לפחות עמידה ביעדים שהאוצר הציב לעצמו, או הורדת האינפלציה, או שמירה על דירוג אשראי בשל צעדים באמת שקולים ואחראיים - כל אלו הישגים יוצאי דופן כל אחד כשלעצמו, אבל לקבל שתי הורדות דירוג מעל הראש ואחר כך להמשיך להאשים את חברות הדירוג ולזלזל בכלכלנים בעלי שם עולמי - ממש כפי שעשה השבוע סמוטריץ’ - ואחר כך ללכת לגייס בבונדס כי הריבית שהשוק נותן לך גבוהה יותר מהרגיל כי לא מאמינים לך והסיכון שלך עלה - זו חרפה, בטח שלא הישג יוצא דופן.