המשק רשם ביצועים פושרים ברבעון השני של השנה עם גידול של 1.2% בלבד בתוצר בהשוואה לרבעון הראשון וקיטון של 1.4% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד. מדובר בתוצאות חלשות שמבשרות על צמיחה שלילית לנפש, לאחר התכווצות חדה ברבע האחרון של השנה שעברה והתאוששות מרשימה, אך לא לחלוטין, ברבע הראשון השנה.
המשק מסכם את המחצית הראשונה עם עלייה של 2.5% בלבד בתוצר בהשוואה למחצית הקודמת ומתכווץ ב-1.2% בהשוואה למחצית המקבילה בשנה שעברה.
הצריכה הפרטית עלתה ברבעון השני בכ-12% ותרמה לבדה כ-5.7 נ"א לצמיחה הרבעונית, אך למרות המשך ההתאוששות בצריכה, היא עדיין רחוקה מהפוטנציאל, בפרט כשמסתכלים על הצריכה הפרטית לנפש (פער של כ-4.6%).
ההשקעה בנכסים קבועים עלתה ב-1.1% על רקע זינוק של 23.5% בהשקעה בבנייה למגורים. על אף העלייה המהירה יחסית בהשקעה בבנייה למגורים, הרמה עדיין נמוכה משמעותית בהשוואה לערב המלחמה (כ-31.6%).
הצריכה הציבורית עלתה ב-8.2%, יצוא סחורות ושירותים ירד ב-8.3% אך במקביל היבוא ירד ב-11.1%, כך שבסך הכל היצוא נטו תרם לחיוב בצמיחה הרבעונית.
"יש לציין כי התוצר המקומי הגולמי לנפש התכווץ הן בהשוואה לרבע הקודם והן בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, נתון המצביע היטב על הנזק המשמעותי שהמלחמה המתמשכת מסבה למשק", אמר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות. "יצוין, עם זאת, כי בהשוואה לאומדן הקודם, נתוני צמיחת התוצר לרבע הראשון של השנה עודכנו קלות כלפי מעלה (מ-14.4% ל-17.3%). אולם, העדות הבולטת ביותר לנזק הכלכלי נעוץ בפער בין התוצר הכללי, הכולל גם את הסקטור הציבורי, לבין התוצר העסקי, האמור להוביל את צמיחת המשק לאורך זמן ומהווה את היתרון היחסי שלו.
"בעוד התוצר גדל, כאמור, 1.2% במהלך הרבע השני, התוצר העסקי פחת ב-1.9%. לעומת הרבע המקביל אשתקד, התכווץ התוצר העסקי ב-4.8% וזאת בפעם שלישית ברציפות, לאחר התכווצות של 3.9% ברבע הראשון וכמובן 8.2% ברבע השלישי. עוד נקודה שלילית קשורה בכך שהתוצר למעט מיסים נטו על הייבוא – מדידה משקפת יותר של פעילות המשק, צמח בקושי 0.6% במהלך הרבע השני והתכווץ 1.3% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד. אלא שתאוטת המשק לא נגרמת דווקא מצד הביקוש ולא מעידה על חולשה של משקי הבית. לראיה, ההוצאה לצריכה פרטית זינקה 12.0% ברבע השני, לאחר קפיצה של 23.5% ברבע הראשון ולמעשה – בניגוד לתוצר – עקפה את רמתה מלפני המלחמה. אפילו בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, טרם המלחמה וכשאך החלה החקיקה המשפטית, גדלה הצריכה הפרטית ב-1.2% (אם כי במונחים לנפש התכווצה קלות – מה שמצביע בכל זאת על שחיקת מה של רמת החיים)", אמר מנחם.
המשק נפגע מהותית גם בצד ההשקעות בענפיו השונים, שהתכווצו ב-4.6% במהלך הרבע השני. הן נמוכות כיום ב-11.1% מרמתן ברבע המקביל אשתקד ולפי מדידה זו פוחתות כבר 3 רבעים ברציפות. כך גם ההשקעות בבתי מגורים, שאף רושמות ירידות דו ספרתיות (30% ויותר) מדי רבע. "הפגיעה העקבית בהשקעות בענפי המשק מקטינה את התוצר הפוטנציאלי שלו וכך יוצרת לחצי מחירים לכל רמה נתונה של ביקושים. שחיקת ההשקעה בבתי מגורים, יחד עם היעדר כוח עבודה מספק נוכח המלחמה, גוררת אף היא לחצי מחירים דרך מחירי הדירות והשכירות וכמובן מהווה קושי חברתי של ממש. אכזבת מה ניתן למצוא בנתוני ייצוא הסחורות והשירותים, שהתכווץ ב-8.3% במהלך הרבע השני ונמוך כעת ב-8.8% מרמתו לפני שנה. זאת, בין השאר, נוכח פיחותו החד של השקל בתקופה זו", אמר מנחם. "היות והתוצר העסקי התכווץ ב-9.0% בהשוואה למחצית השנה הקודמת, הדרך להגעה לתחזיות הצמיחה של הגורמים הרשמיים, לרבות זו של בנק ישראל (1.5%+) תהייה מורכבת, למרות היותם מונמכים מלכתחילה. עם זאת, הרבה תלוי בהתפתחויות הביטחוניות באזור ובשאלה מה תהייה מידת העצימות של השפעת המלחמה על המשק".
ומה לגבי ההמשך? במבט למחצית השנייה, מנחם סבור כי פעילות המשק תדשדש, ללא פריצת כיוון כלפי מעלה או כלפי מעלה, לאחר הזעזוע הראשון והתיקון לתגובת היתר. "המשק נמצא בתעסוקה מלאה למעשה, מספר המשרות הפנויות גדל, וכך גם הקושי לאייש משרות בעובדים מקצועיים, מה שימשיך לרסן את הפעילות ואת צמיחת התוצר. לגבי צד הביקוש, אמנם בחינה של הצריכה הפרטית מראה כי צריכת המוצרים בני קיימא לנפש נסוגה הן בהשוואה לרבע הראשון של השנה והן בהשוואה לרבע המקביל אשתקד. נסיגה של רכיב זה מבשרת על התמתנות של הצריכה הפרטית הכוללת בהמשך. ובכל זאת, נוכח המשך הגידול בצריכה הפרטית עד כה, נראה כי נתון התוצר אמנם פושר, אך לא יהווה שיקול בידי בנק ישראל להורדת ריבית קרובה, ודאי לא אחרי מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, שהיה גבוה".
מגבלות ההיצע מכבידות על התאוששות הכלכלה הישראלית
מתן שטרית, כלכלן ראשי של הפניקס, מציין כי לאור העובדה שהתוצר לוקח בחשבון גם את התפקוד של מגזר הציבורי, יהיה נכון יותר להסתכל בימים אלה על התוצר של המגזר העסקי, שם נרשמה התכווצות ברמה הרבעונית של 1.9% (במונחים שנתיים). "בהסתכלות על רכיבי החשבונאות הלאומית השונים ביחס למצבם ערב המלחמה, ניתן לראות בבירור כי מגבלות ההיצע מקשות על התכנסות הפעילות למגמה שאפיינה את המשק ערב המלחמה. כך למשל, בעוד שהצריכה הפרטית עלתה בכ-1.1% על רמתה ערב המלחמה, רכיב ההשקעות בבנייה למגורים עדיין נמוך בכ-31.6% (!). בסה"כ, התוצר נותר נמוך בכ-1.5% ביחס לערב המלחמה כאשר התוצר העסקי נותר נמוך בכ-4.7%.
"נתוני התוצר מראים שהחולשה נובעת ברובה ממגבלות בצד ההיצע, בעוד שהביקוש ממשיך להחזיק מעמד, גם לנוכח המלחמה. הפחתת ריבית לא תסייע להתאוששות, ואף להפך, שכן ככל שהביקוש ימשיך להתחזק לצד מגבלות בהיצע, כך עודפי הביקוש יובילו להמשך עלייה בלחצים האינפלציוניים", אמר שטרית.