משיחות לא מעטות מסתבר שרבים סבורים שאם הגירעון המצטבר עומד כעת על 8.1% תוצר (שנה אחורה עד חודש יולי), אזי הוא חייב לגדול עד סוף השנה. לא כך הדבר.
הגירעון ימשיך לגדול עד חודש ספטמבר, אך צפוי להתכווץ עד סוף השנה כאשר נתוני הגירעון המאוד גבוהים ברבעון ד’ 23 יוחלפו על ידי גירעונות נמוכים יותר ברבעון ד’ 24 (ללא הסלמה ביטחונית כמובן). ברבעון ד’ 23 הגרעון הצטבר ל-73 מיליארד שקל לעומת 23 מיליארד שקל ברבעון ד’ 2022.
הנחנו גרעון של 41 מיליארד שקל ברבעון ד’ 2024. החדשות הרעות (מבחינת לחצי אינפלציה): הממשלה מנהלת מדיניות פיסקאלית מרחיבה, גם בנטרול ההוצאות בגין המלחמה, עם קצב גידול של 8.7% בהוצאות הועברו עודפי תקציב רבים משנה שעברה.
החדשות החיוביות: ההכנסות ממסים ממשיכות לגדול ולהפתיע כלפי מעלה. תופעה זאת נובעת מעליית השכר (בחלקה מתשלומי תגמולי מילואים), גידול בצריכה הפרטית וגידול בעסקאות נדל"ן.
גידול חריג של החזר מסים לגוף אחד גדול (האוצר לא מפרט איזה) מיתן את הגידול בהכנסות. גידול בהחזרי מס מושפע מהפעילות בעבר, ולא מעיד על חולשה בהווה. ללא הגידול "העודף" בהחזרי מסים, ההכנסות ממסים עלו ב-8% נומינלית ביולי 24 לעומת יולי 23. גביית מע"מ מקומי ברוטו (ללא החזרים) עלתה ב-5% (גידול ריאלי של 2%), בהחלט קצב נאה אשר מצביע על התרחבות בצריכה המקומית.
נדמה שפחות חשוב לשוק אם הגירעון יגיע ל-6.6% השנה או מעט יותר (7.2%-7%). האתגר הגדול צפוי להיות תקציב 2025 אשר יחייב התאמות פיסקליות גדולות כדי לצמצם את הגירעון לרמה "סבירה" (בנק ישראל ממליץ על 4%), מה שצפויי להיות קשה ליישום פוליטי. בינתיים, הממשלה עדיין לא התכנסה לדון על מסגרת התקציב.
**הכותב הוא הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון**