נתוני תקציב יולי-24 מראים הרעה, בשורה התחתונה, שכן הגירעון תפח (שוב) ל-8.1% מהתוצר וכבר כעת הוא גבוה ב-1.5 נקודות אחוז מרמת היעד. בתוך כך זינקו ההוצאות ב-32.8%, פי ½1 מהמתוכנן לפי התקציב המעודכן ופי 5.8 מהתקציב המקורי, שלא כלל את הוצאות המלחמה.
כשלוקחים בחשבון את החמרת עצימות ההשפעה של המלחמה על פעילות המשק, כפי שמניח כעת בנק ישראל, המצב הכללי נראה מאתגר עוד יותר. מדובר בהשפעה כפולה – ההוצאות גדלות, הפעילות (וההכנסות ממנה) מרוסנות ויחסי הגירעון והחוב לתוצר גדלים.
עם זאת, הסתכלות מעמיקה יותר מראה תמונה פסימית פחות מבחינת האוצר, בנק ישראל ושוק ההון. זאת משום שבניכוי השלכות המלחמה גדלו הוצאות המדינה ב-8.7% מתחילת השנה (בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד), וזו תאוטה מתמשכת מאז עמד הנתון על 16.3% בתחילת השנה.
כמו כן, מדי חודש בחודשו, על אף ההאטה הכלכלית, גדלות הכנסות המדינה לסוגיהן. ראויות לציון ההכנסות ממיסים עקיפים, שגדלו 6.5% מתחילת השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
משרד האוצר מופתע לטובה מהתוצאות וחוזר על הערכתו כי במהלך הרבע האחרון של השנה יתחיל יחס הגירעון לתוצר לרדת (גם בגלל תקופת השוואה נוחה יותר – הרבע האחרון של 2023, במהלכו פרצה המלחמה). כאן המקום להזכיר כי לפי ניסיון העבר למשק הישראלי יכולת התאוששות מהירה מוכחת ממצבי משבר ואם יושג הסדר מדיני ורף המתיחות ירד, יש בהחלט up-side נוסף בצד ההכנסות.
נכון להיום, גם לאחר נתוני יולי, עדיין יש אפשרות ריאלית שיעד הגירעון ל-2024 יושג ולכן מבחינה זו , אם הערכות האוצר תתאמתנה, מדובר בגורם מעודד מבחינת שוק איגרות החוב. אולם, יש לציין: ככל ש-2024 חולפת, תקציב 2025 מקבל חשיבות רבה יותר.
נוכח תחזית בנק ישראל כי הגירעון בשנה הבאה יפחת ל-4.0% מהתוצר (תחזית שאף הופחתה מתחזית קודמת של 4.6%), אי הוודאות לגביו הולכת וגדלה. דיוני התקציב חיוניים מאוד אך טרם החלו ואתגרי ההתאמות התקציביות והקיצוצים רחבי ההיקף יטרידו מאוד את מקבלי ההחלטות, את חברות הדירוג ואת השוק.
לכן, לקראת סוף השנה, גם אם הגירעון במונחי תוצר לשנת 2024 אכן יתחיל להתכווץ, השוק יישא פניו לשנת 2025 ויגיב בעיקר להתפתחויות לגביה ולגבי היקפי הגיוסים הממשלתיים שייגזרו ממנה.
**הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות**