יציאה למלחמה בלבנון תקריס את האג"ח הממשלתיות ותפיל את השקל. זו לא נבואת זדון של נביאי זעם אלא מבט חטוף על התנהגות שוק האג"ח בימים האחרונים. אולי זה צריך להיות אחד השיקולים המרכזיים של הממשלה לפני יציאתה למלחמה, נוכח הדיווח מעבר לים כי בכוונתה לתקוף באמצע יולי.
הדבר מתבקש במיוחד נוכח המשבר בהנהגה. כמו שאמרה הבוקר אם שכולה: אם בתחילת המלחמה אפשר היה לסמוך על ממשלת האחדות, כעת נראה כי המנהיגים בעת הזו מסוכסכים בינם לבין עצמם, ויעד מדיני אין בנמצא. ואכן, שר האוצר שכח מהכלכלה ועסוק בלתקוף את שר הביטחון (אגב, אף אחד מחברי הקואליציה לא הגיע לדיון אתמול בכנסת על יוקר המחיה); השר לביטחון לאומי מתנער מתחום אחריותו ותוקף את השב"כ; וראש הממשלה יושב מהצד ולא פוצה פה. וכל זה מתנהל לא בחדרי חדרים אלא על דפי העיתונים שאותם אפשר לקרוא גם במרכז הפיננסי של לונדון, וגם בטהרן.
אבל לא צריך ללכת לפרשנות הפוליטית או לדבריה של אם שכולה כדי להבין את חומרת המצב, אלא לראות את המסכים. ושם התשואה על האג"ח ל-10 שנים הגיעה לרמה של מעל 5.2%. בפעם האחרונה שהתשואה הייתה ברמה הזאת מאי 2011, משבר החובות בגוש האירו. בשוק המט"ח הפיחות נמשך, והדולר פתח מבערים כלפי מעלה ונסחר היום מעל לרמה של 3.768 שקלים - מה שכמובן הולך להתגלגל לאינפלציה, וזאת מבלי שדיברנו על השפעות מחיר הנפט שמתחיל לטפס, ובעת מלחמה יהיה ברמות גבוהות הרבה יותר.
אם למישהו היו ציפיות להורדת ריבית בישראל השנה, אלו נמוגו ככל שהזמן עובר והכלכלה מתנהלת במשבר מתמשך ללא נקודת יציאה. גם אם לא תהיה מלחמה בלבנון, והרי קשה לראות אחת כזו שנפתחת בשנת בחירות בארה"ב, נראה כי ישראל כבר עכשיו משלמת פרמייה על תקופת ההמתנה הבלתי נגמרת. חוסר האמון בהנהגת המדינה מייצר חוסר אמון בעתידה של מדינת ישראל, והאשראי הולך ונגמר, ולא רק בקרב הזרים.
משקיעי חו"ל המשיכו לצמצם את האחזקות באג"ח ממשלתי ל-8.9% בסך מצבת האג"ח באפריל, מ-9.0% במרץ ו-14.7% באוקטובר האחרון. כלומר, כאשר הזרים מכרו בהתחלת המלחמה את האג"חים אז ישראלים קלטו את הסחורה. אלא שלפי התנהגות השוק נראה כי זה מתחיל לא לעבוד יותר ויש חשש שגם הישראליים איבדו אמון בהנהגה.