חג השבועות שנחגג לאחרונה, חג הקציר והביכורים, מהווה ביהדות את הזיכרון לזיקה העמוקה שבין האדם לטבע. בימי קדם, האנושות הייתה תלויה באופן כמעט מוחלט ביבולי השדה כדי לשרוד. ברם בתקופה המודרנית, קצת התנתקנו מהטבע ושכחנו את התלות ההדדית הזו. כיום, אנו צורכים מזון כמעט ללא מחשבה על מקורותיו ועל ההשלכות הסביבתיות של הרגלי הצריכה שלנו.
החיטה - הדגן הזהוב והמזין, שבוית לראשונה ממש באזורנו כבר לפני 10־12 אלף שנה, הפך לאחד מגידולי המזון החשובים בעולם. החיטה עבר תהפוכות משמעותיות במעמדה במהלך העשורים האחרונים. בעבר, היא נחשבה למזון המזין והשכיח ביותר מבין כל סוגי הדגנים, והוכתרה כ"אם כל הדגנים". עם זאת, בשנים האחרונות, חלק מהציבור בוחר להימנע מצריכת חיטה או לצמצם את כמותה בתזונתם, בעיקר בגלל הגלוטן שבחיטה.
מחיר בושל חיטה bsh)/בושל - יחידת מידה המשמשת למדידת נפח של סחורות יבשות ששווה לכ-35 ליטר) נע בתנודתיות רבה בשנים האחרונות, ב-2022 מלחמת רוסיה-אוקראינה, שתי יצואניות החיטה הגדולות בעולם, הובילה לעלייה חדה במחירי החיטה ולמחסור עולמי. המלחמה הקפיצה את מחירי החיטה בבורסות הנגזרים של שיקגו (CBOT) לרמתם הגבוהה ביותר מאז המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, ומחיר בושל חיטה חצה את רף 10 הדולר במאי של אותה השנה.
המלחמה ברצועת עזה, אף האיצה את המגמה בישראל, כאשר השריפות בעוטף עזה הרסו אלפי דונמים של שדות חיטה בדרום הארץ. בעקבות המשבר מדינת ישראל חתמה לאחרונה על הסכם עם רומניה לאספקת חיטה בעת חירום. זהו ההסכם הרביעי למקורות אספקת חיטה לישראל, בהמשך להסכמים דומים שנחתמו מול אוזבקיסטן, אזרבייג’ן ומרוקו כחלק מתוכנית לחיזוק ביטחון המזון לאזרחי ישראל.
החיטה סובלת לא רק ממלחמות ומהתנהגות אנושית חסרת אחריות, אלא גם ממשבר האקלים הגלובלי והיא מדגימה בצורה מיטבית את חוסר האחריות שלנו כלפי הטבע. העלייה בטמפרטורות הגלובליות שמובילה לגלי חום ובצורות קיצוניים במרבית אזורי גידול החיטה בעולם, פוגעת ביבולים ומשבשת את שרשרת האספקה העולמית.
לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), תפוקת החיטה העולמית בעונת 2022/23 ירדה בכ-1.8% בהשוואה לעונה הקודמת, לרמה של 784.8 מיליון טון. זוהי התפוקה הנמוכה ביותר מאז עונת 2019/20.
בשנים האחרונות (2022-2023) התפוקה העולמית של חיטה הייתה גם כן נמוכה יחסית לשנים קודמות, לא רק מהמלחמה באוקראינה אלה גם מבצורת קשה במערב ארה"ב, במדינות משמעותיות בייצור חיטה כמו קנזס וקולורדו, שחוו בצורת חריפה שהפחיתה מהיבולים, גלי חום קיצוניים שפקדו את הודו בקיץ 2022, שהיא גם כן יצרנית חיטה גדולה. גרמו לנזקים משמעותיים לגידולים ולירידה ביבולים.
בישראל, נתוני רשות החדשות הישראלית חושפים ירידה של עד 25% ביבול החיטה המקומי בשנה האחרונה, בעקבות גל השריפות שהתעצמו עקב התנאים הקיצוניים שפקדו את הנגב. מחסור משמעותי בחיטה מקומית יוביל בהכרח לעלייה חדה במחירים וליבוא מוגבר, עם כל ההשלכות הסביבתיות של הובלה ימית ארוכה.
כדי להתמודד עם האיומים הללו על אספקת החיטה, נדרשת פעולה מיידית בשני מישורים: במישור הגלובלי, המדינות המפותחות חייבות להוביל מאמץ נרחב לצמצום פליטות גזי החממה ולהתמודדות עם משבר האקלים הגלובלי, לרבות השקעות אדירות בחקלאות עמידת אקלים, ובמישור המקומי, עלינו להשקיע משאבים בחקלאות מקיימת.
כצרכנים וכמשקיעים, יש בידינו כלים נוספים להשפיע. אנו יכולים לבחור להשקיע בקרנות פנסיה וחברות המקדמות אג’נדה של השקעות אחראיות (ESG) ומתמקדות בקיימות. אנו יכולים גם להשקיע באופן ישיר בחברות החוקרות וממציאות טכנולוגיות חדשניות לחקלאות ולייצור מזון בתנאים קיצוניים.
בסופו של דבר, המסר של חג השבועות שנחגג לאחרונה עולה בקנה אחד עם המציאות הנוכחית: כשם שאבותינו היו תלויים בטבע להישרדותם, כך גורלנו ועתידנו כיום כרוכים בהצלת כדור הארץ ממשבר האקלים. רק בדרך זו נוכל להבטיח אספקה יציבה של חיטה ומזון בעתיד.
**הכותבת היא מנכ"לית משותפת של בית ההשקעות ואליו בריבוע, הבית להשקעות אחראיות**