הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם באפריל ב-7% מהתמ"ג, לעומת שיעור של 6.2% מהתמ"ג במרץ. העלייה בגרעון מיוחסת להאטה מהכנסות המדינה ממסים ועלייה בהוצאות הממשלה נוכח המלחמה.
הוצאות הממשלה הסתכמו ב-48.2 מיליארד שקל באפריל לעומת 37.3 מיליארד שקל באפריל אשתקד. מתחילת השנה ההוצאות של הממשלה הסתכמו ב-195.3 מיליארד שקל לעומת 143.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
נראה כי לא יהיה מנוס מהעלאת מסים עוד לפני העלאת המע"מ הצפויה בתחילת 2025. כפי שכתבנו השבוע, אם המדינה היתה מניה, המשקיעים היו מזמן זורקים אותה מהפרוטפוליו, ולו בגלל אי מתן תחזית קדימה. כעת, אין ספק שנתון הגרעון לא מאפשר לחלום על תחזיות ורודות נוכח המצב - לכתבה המלאה.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות, אמר כי "את נתוני הגירעון התקציבי שפורסמו היום אין לראות כפשוטם. על פניו, הגירעון בשיעור של 7% מהתוצר כבר עוקף את היעד השנתי (6.6%) ויתר מכך – נובע הן מגידול של ההוצאות והן מדשדוש עד ירידה של ההכנסות לסוגיהן. גם ירידת היתר של ההכנסות ממסים עקיפים מתחילת השנה (לעומת התקופה המקבילה אשתקד) אינה מעודדת, שכן אלו משקפים האטה חוזרת של פעילות המשק. אולם, התמתנות זו אינה מפתיעה היות והמדד המשולב של בנק ישראל, שפורסם לאחרונה, כבר הראה זאת.
"מנגד, יש לציין כי הנתון הושפע מעיתוי חג הפסח, בגינו הוסטו תשלומי מסים בשיעור של כ-⅓ אחוז תוצר לחודש מאי. בנטרול הסטה זו, עומד הגירעון על 6.7% ועולה בקנה אחד עם יעד הגירעון ועם תחזית בנק ישראל מחודש אפריל. כמו כן, בנטרול הוצאות המלחמה, גדלו ההוצאות 11.7% מתחילת השנה, פחות מהגידול המתוכנן, העומד על 12.9%. גם בצד ההכנסות ניתן להתעודד משהו מכך שכ-35% מההכנסות שתוקצבו במקור כבר נגבו בחלוף שליש שנה. 2024 שנה מאתגרת, אך הממשלה עשויה לעמוד ביעד ההכנסות.
"בסך הכל, תמונת התקציב תנודתית מאוד. תקציבי פברואר ומרץ נראו בשעתם מעודדים יותר ולכן להסיק מהנתון על 12 החודשים האחרונים לגבי היעד לשנת 2024 כולה. במבט קדימה, אם העלייה בגרעון תימשך, יקשה הדבר על בנק ישראל להוריד פעם נוספת את הריבית (ונראה כי יצטרך לבחון שוב את תחזיתו) וכמו כן מדובר בהתפתחות בעייתית מבחינת דירוג החוב של מדינת ישראל – שירד ונמצא באופק שלילי. אולם, תחת תרחיש של עצימות לחימה פוחתת, אין לשלול שהפער בין ההוצאות הכוללות להוצאות המנוכות יצטמצם, בהמשך השנה, מה שיסייע למתן את גידול הגירעון, הן בהיקפו והן בשיעורו מהתוצר. כך יקרה גם אם הנתונים הללו כשלעצמם יוליכו לבחינה נוספת וחידוד התיעדוף בין סעיפי ההוצאות השונים לטובת סעיפים מעודדי צמיחה. ודאי נשמע על כך לא מעט בימים הקרובים", כתב מנחם.