בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ<br>קרדיט: עמית שבי, פול/פלאש 90
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ קרדיט: עמית שבי, פול/פלאש 90

"המציאות היא שלא משרד האוצר, ולא משרד הכלכלה - לא עושים שום דבר בנושא העלאת המחירים. הממשלה כשלה בנושא הזה כישלון מוחלט", כך רתח היום (ג’) יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, בדיון בוועדת הכספים על רקע יוקר המחיה במשק וגל העלאות המחירים.

אחרי מחיר הדלק, החשמל, הארנונה, מוצרי החלב, מחירי הביטוח לרכב, גם מחירי המים צפויים לעלות. בימים קשים פחות, גפני היה זה שיצא נגד הריבית הגבוהה במשק שהינה עול על הציבור, ואף אתגר את עצמאות בנק ישראל. מי שלמד ממנו זה שר האנרגיה, אלי כהן, שהשמיע הבוקר ביקורת על הריבית הגבוהה במשק. "יש לו עצמאות אבל כפי שאפשר להבין מותר לבקר אותו מקצועית - אני חושב שהריבית היא גבוהה ושאין הצדקה לריבית הזו", אמר כהן, שכנראה קיים מבחני לחץ למשק ולשוק המשכנתאות עם הריבית הנוכחית, שכן הוא לא היה מתבטא כך ללא נתונים.

מה לשר האנרגיה ולריבית שאלתם? כנראה זה קשור בניסיון של כהן למנוע את העלאת תעריפי המים (או בשפה פחות מכובסת - העלאת מחיר המים). למרות שאלי כהן לא רשאי במסגרת החוק להתערב במחיר המים או בעצמאות בנק ישראל, זה לא מפריע לו לכרוך את שניהם יחד על מנת לטשטש את העובדה שהממשלה כשלה "כישלון מוחלט", לפי דבריו של גפני, לטפל בנושא יוקר המחיה והמים ביניהם. כהן התגאה על דחיית הדיון בנושא העלאת תעריף המים ב-7.7%, אלא שכלל לא בטוח שהוא יצליח למנוע את העלאה זו. 

רפיח עכשיו, ומה עם התחזיות?

המלחמה זימנה לידי הציבור הזדמנות לשפוט מי המבוגר האחראי בצד הפיננסי של האירוע, ומי יודע יותר לדבר מאשר לעשות. בנק ישראל למשל מיהר עם פרוץ המלחמה להציג תוכנית סיוע למשק בתחום המט"ח ותוכניות סיוע שמהוות מעין הורדת ריבית, לעומתו שר האוצר גם 7 חודשים אחרי דוחה את הטיפול ביוקר המחיה לאחרי רפיח, כפי שפורסם הבוקר בעיתונות.

אחרי שחברות הדירוג הבינלאומיות מודי’ס ו-S&P הורידו את דירוג האשראי והתחזיות למשק, ולאחר שה-OECD הקטין את תחזית הצמיחה לשנתיים הקרובות, בעוד ההתנהלות הפיסקאלית בעת מלחמה מופקרת למען מימוש הסכמים פוליטיים, והגירעון בדרך ל-8% מהתוצר - כל אלו מעלים את השאלה, איפה שר האוצר סמוטריץ’ בכל הנוגע לעיסוק בכלכלה.

אם בוחנים את הציוצים שלו ברשת, אפשר ללמוד מהם סדרי העדיפויות שלו והכלכלה ממנו והלאה. כבוד השר מעדיף להתמקד במה שמשרת את המגזר שלו, כמו המאחזים, מינויים בצה"ל, לייצא את הכביסה המלוכלכת בעולם, ובגדול לטמון את הראש בחול בכל הנוגע לניהול הכלכלה בעת משבר.

וזה מתכתב עם הלך הרוח המדיני. כפי שהדרג המדיני הורה על כניסה לרפיח אבל לא ברור מה צפוי שם אחרי, אם המדינה היתה חברה ציבורית, אז המשקיעים היו זורקים את מנייתה מהפרוטפוליו וזו היתה צוללת כי האופק לא ברור ללא תחזיות קדימה. אין תוכניות ליום שאחרי ברצועה, לא כיבוש מחדש, לא שלטון צבאי, לא העברה לגוף בינלאומי מוסכם, לא כלום. גם אין תוכניות ליישוב הגליל מחדש לאחר שפונה מתושביו, ובינתיים הצפון סובל ממלחמה בעצימות נמוכה, אך המחיר גבוה.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 2
    בהחלט המדינה במצב בעייתי, ורצוי שמישהו יתעורר

    • הזקן ממושב קוממיות
    • 08/05/2024 11:57