לפני שהתחזק אתמול, על רקע החדשות בחזית המלחמה, שערו של השקל נחלש מול סל המטבעות לרמות שהיו בתחילת השנה. פיחות השקל זאת אחת הסיבות העיקריות להתייקרות הצפויה של הדלק שאמורה להוסיף כ-0.05% למדד של חודש מאי. מנגד, לפי המדידות שלנו, מחירי הפירות והירקות עלו פחות ממה שהערכנו בחודש אפריל. לא שינינו בשלב זה את התחזית לאינפלציה שעדיין עומדת על 2.8%. נוסיף, שבינתיים לא עדכנו את התחזית בעקבות הדיווחים לגבי האפשרות להקדמת עליית המע"מ עד להתבהרות התמונה.
בפרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה של בנק ישראל נרשם "לנוכח ההתפתחויות האחרונות, המצביעות על עלייה מהותית במידת אי הוודאות הגיאו-פוליטית, החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית על כנה". משפט זה משקף שאלמלא המתיחות מול איראן הריבית הייתה יורדת בישיבה האחרונה.
התנהגות השווקים מאז ההחלטה עשויה ללמד שאי הורדת הריבית לא ממש מקטינה את הסיכון, במיוחד בשוק האג"ח. יתכן אף שהיא הוסיפה להגברת התנודתיות. צריכים לזכור שהמשקיעים העיקריים באג"ח הממשלתיות הגדילו ביקושים לאג"ח מתחילת המלחמה למרות הגידול החד בהנפקות מתוך הנחה שבנק ישראל מתכנן להוריד את הריבית. בנק ישראל יכול וצריך כמובן לשנות את התוכניות אם ההתפתחויות בחזית האינפלציה מצדיקות זאת. אולם, ביטול הפחתות ריבית מתוכננות בגלל סיבות לא כלכליות עלול דווקא להגביר סיכונים ולפגוע ביציבות הפיננסית.
בינתיים, ציפיות המשקיעים להפחתת הריבית ירדו מאוד. אם לפני חודש היו ציפיות כמעט ל-4 הורדות ריבית ב-12 החודשים הבאים, כעת הריביות העתידיות מגלמות שבנק ישראל יוריד ריבית לכל היותר ב-0.25% בלבד, הרבה פחות מהערכות בנק ישראל עצמו. להערכתנו, זאת הערכת חסר. בשלב זה, אנו מעריכים שבנק ישראל צפוי להוריד ריבית בפגישתו הקרובה.
ככל הנראה, בעקבות עליית התשואות האחרונה, משרד האוצר החליט להקטין הנפקות האג"ח הארוכות בחודש מאי. הגודל הממוצע של ההנפקות השבועיות עלה מעט מכ-3.9 מיליארד שקל באפריל לכ-4.1 מיליארד שקל במאי, אך הטווח הממוצע של ההנפקות ירד בשנה וחצי מ-9.2 שנים באפריל ל-7.7 שנים במאי.
**הכותב הוא הכלכלן הראשי של מיטב דש**