היות ומוצרי הברזל והפלדה הם מוצרים חיוניים ואסטרטגיים למשק הישראלי לצורך בניית תשתיות לסוגיהן וייצור מוצרים משמעותיים למשק ובהם מוצרי מיגון, משרד הכלכלה פרסם היום (ה’) תיקון צו היצוא להערות הציבור.
"כדי למנוע מחסור וכדי לנהל את מצאי חומרי הגלם המקומיים, פועל משרד הכלכלה והתעשייה לקביעת מכסות יצוא לפסולת המתכות, באמצעות תיקון צו היצוא. באופן זה יידרשו רישיונות יצוא ותקבע כמות היצוא, כך גם תוותר כמות מספקת של מתכות בישראל עבור התעשייה המקומית וגם יותר ליצואנים לייצא כמות נאותה", נמסר ממשרד הכלכלה.
שוק הפלדה בישראל נאמד בכ- 2 מיליון טון, המבוסס ברובו על יבוא. בתעשיית הפלדה בישראל קיים מחסור מתמשך של מאות אלפי טון – פסולת גרוטאות מתכת, בשנה. לאור מלחמת "חרבות הברזל" גדל המחסור עוד יותר זאת בשל מגוון סיבות, בהן צמצום פעילות האיסוף, צמצום שטחי האיסוף ועצירת מכרזים למכירת גרוטאות. מאידך ולצד זאת, מתקיים כל העת ייצוא פסולת מתכות אשר נדרשות לתעשייה. בנוסף לכך, צופה משרד הכלכלה והתעשייה שיבושים באספקת פלדה ומוצרי מתכת ביבוא לישראל, החיוניים בתקופה זו.
המכסה תעמוד על סך של 350,000 טון לשנה. יצואנים שיצאו גרוטאות מתכת מישראל בשנים 2021-2023 יקבלו 95% מהמכסה, על פי הנוסחה הבאה: המכסה תחולק לפי חלקו היחסי של היצואן מכלל היצוא לאותו פריט מכס (בפירוט של 8 ספרות). החלק היחסי ייקבע כממוצע לפי נתוני הייצוא בשנים 2021-2023.
גם במקרה של יצואן שייצא רק בשנה אחת או בשתי שנים מתוך השנים 2021-2023 – יחושב ממוצע על פני כל שלוש השנים. יצואנים אשר לא ייצאו גרוטאות מתכת מישראל בשנים 2021-2023 יקבלו 5% מהמכסה, בחלוקה שווה בין כלל היצואנים הפונים.
עוז כ"ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה: "בימים אלו יש לתת את מרב הכלים, שיעודדו את הצמיחה במשק הישראלי, ייצרו ודאות ייצורית ויגדילו את האפשרויות להתמודד עם שיבושים צפויים ביבוא מוצרים חיוניים לישראל. נבחנו מספר מהלכים להבטחת חומר גלם לתעשיית הפלדה, נמצא שהטלת מכסות ייצוא על גרוטאות יאזן בצורה הטובה ביותר בין כלל המניעים".