ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ב’) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תשלום מיוחד, במסגרתה הבנקים ישלמו למדינה עד 2.5 מיליארד שקל בסה"כ בשנים 2024 ו-2025. תחזית האוצר לגביית המס אילו היה מושת היתה 1.4 מיליארד שקל בכל אחת מהשנתיים.
במסגרת המנגנון שנקבע, בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן ישלם לאוצר המדינה סכום השווה ל-6% מהרווח בכל אחת מהשנתיים הקרובות. לגבי שנת 2024 יחול התשלום לגבי החלק היחסי מהרווח מכניסת החוק לתוקף. במסגרת השיח בין הצדדים, התחייבו הבנקים לדרישת הוועדה כי יקימו קרן הלוואות בתנאים משופרים לטובת אנשי מילואים בעלי עסקים קטנים בגובה 100 מיליון שקל, ובמקביל האריך בנק ישראל את מתווה חרבות ברזל.
קשה לראות את המהלך בתור ניצחון. לציבור לא איכפת, כולם אוהבים לשנוא את הבנקים. אבל במדינה עם שוק חופשי, כאשר הכנסת באה במיסוי בדיעבת על רווחי יתר למגזר מסוים, זה לא מעודד מהלך של השקעות זרות למשל. עם זאת, גם מעבר לים נהוג להשית מיסוי על רווחי יתר, כמו שנעשה על חברות הגז בבריטניה. אלא שמדובר במקרים שונים.
עוד נקבע, כי במידה שסכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים לגבי שנת 2024 יעלה על סכום של 1.2 מיליארד שקלים חדשים או יעלה סכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים לגבי שנת 2025 על סכום של 1.3 מיליארד שקלים, יוחזר לבנק המשלם ההפרש שבין סכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים ובין הסכום המרבי לאותה שנה, באופן יחסי לגובה התשלום של כל בנק.
העלאת המס על רווחי יתר כפי שהוצע בנוסח המקורי, של מע"מ בגובה 26%, לעומת 17% כיום, לא כללה בנקים "בעלי היקף פעילות קטן", קרי אלו ששווי הנכסים שלהם נמוך מ-5% משווי כלל נכסי הבנקים בישראל.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר: "זהו צעד גדול לכך שהבנקים אינם פרה קדושה וניתן לגבות מהם כסף".