מדד המחירים בעולם ירד מינואר 2022 עד דצמבר 2023 ב-12.3%, לעומת עלייה של 8% בישראל - פער של 20%, כך לפי בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת דיון על הקפאת עליית המחירים על רקע העלייה במחירי מוצרי המזון והצריכה בתקופת המלחמה.
לאחרונה הודיעו מספר יצרניות ויבואניות מזון גדולות על העלאות מחירים עתידיות. ב-7 בפברואר 2024 שלח שר הכלכלה מכתב למספר חברות מזון, יצרניות ויבואניות שהודיעו על העלאות מחירים והציב בפניהם דרישה לביטול ההעלאות המחירים הצפויות תוך 72 שעות מסלול זה אומר כי משרד 30 אחרת יכנסו לרשימה שחורות ויעברו למסלול של "ביוש רגולטורי". מסלול זה אומר כי הכלכלה יפרסם לציבור תוך הסברה וחשיפה של חומרת התופעה במטרה שהציבור ישפוט בעצמו.
בינתיים אל משרדי רשות התחרות שנמצאת תחת סמכותו של שר הכלכלה ברקת, נכנסים ויוצאים מנהלי חברות המזון כמו דורון גלזר, מנכ"ל חברת המשקאות יפאורה, בכירי שופרסל, יוחננוף, ויקטורי, רמי לוי, דיפלומט , יוניליוור ועוד.
ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בתחילת המלחמה קפצו הוצאות משק הבית ב-40%, ואחרי שבועיים זה התייצב על עלייה של 15% לעומת התקופה שקדמה למלחמה. לדברי עו"ד דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, "יש מקום לחקיקה ספציפית לזמן מלחמה על מצרכי יסוד, לא קצפת אלא קמח, אורז סוכר ודברים בסיסים שמוכרים המונופולים, ולא לאפשר מילימטר העלאה אלא אם כל המחירים בעולם קפצו".
מנכ"ל דיפלומט ישראל, ינון בן ענת, אמר כי הבעיות מורכבות יותר. הוא הוסיף כי הרווחיות של דיפלומט היא 4%-3% וב-8 באוקטובר החליטה לעצור את עליית המחירים אבל אף אחד לא עשה עם זה שום דבר. "אני מזמין גם את הממשלה להיכנס תחת הנטל ולהקפיא את עליית מחירי החשמל והמים", אמר.
מנכ"ל ובעלי טיב טעם, חגי שלום, אמר כי בטורקיה השכר הממוצע לעובד הוא 200 דולר ובישראל 2,000 דולר, לכן השאלה צריכה להיות מה כוח הקנייה ולא כמה המוצר עולה. "הרווח של בנק אחד בישראל הוא גדול יותר מכל הרווחים של כל הרשתות הקמעונאיות, אז למה לא מטפלים בהם?", שאל שלום. הוא הוסיף כי הרווחיות של הרשתות הקמעונאיות היא 2%-3%, והייתה ירידה ברווחיות שלו ברבעון השלישי של 2023. "הפתרון הוא תחרות. ב-3 במרץ אני הולך להוריד את מחירי הירקות ב-20%, כי התחרות מכתיבה לי", אמר.