קרדיט: depositphotos
קרדיט: depositphotos

בנק ישראל יפרסם מחר (ב’) את החלטת הריבית המשק, לאחר שהפחית אותה ברבע אחוז בינואר 2024 לרמה של 4.5%. ישנה מחלוקת בשוק סביב ההחלטה. לפי סקר של 14 כלכלנים שפרסמה "בלומברג", יש רוב לדעה שהריבית תרד מחר. מנגד, השוק מגלם הסתברות גבוהה יותר לכך שהריבית תישאר ללא שינוי.

הגורמים התומכים בהפחתת הריבית

קצב האינפלציה יורד. קצב האינפלציה השנתי ירד בינואר ל-2.6% והראה כי עליית המחירים בישראל התמנתה ונכנסה עמוק לתוך יעד יציבות המחירים. יתרה מכך, ללא עליית המחירים בפירות ובירקות, האינפלציה עומדת על 2.2% בלבד. התמתנות האינפלציה מתבטאת גם בירידה בקצב האינפלציה השנתי של ענפי שירותים שירד בחדות מ-4.8% בזמן ערב המלחמה, ל-3.7% בינואר.

היציבות הפיננסית. אחד החששות המשמעותיים של בנק ישראל בעקבות המלחמה הוא הפגיעה ביציבות הפיננסית ובפרט בשער השקל. אך בהסתכלות על החודשים האחרונים, השקל התחזק בכ-6% בהשוואה לערב המלחמה, הורדת הדירוג של מודי’ס לא גרמה לנזקים לשווקים המקומיים, ואף פרמיית הסיכון (תשואת ה־CDS) של ישראל ירדה בשבוע האחרון.

השלכות הריבית הגבוהה על ענף הנדל"ן ועל חובות משקי הבית. שוק הנדל"ן נמצא בקיפאון, בין היתר על רקע הריבית הגבוהה, והוא מהווה כ-14% מהתמ"ג. הפחתת הריבית תעודד את הענף ואת הצמיחה הכלכלית. כמו כן, עליית הריבית גרמה להתייקרות החובות ופגעה בכושר ההחזר של משקי הבית. לכן, עוד לפני המלחמה הורגשה עלייה מסוימת של אשראי בפיגור, ולאחר המלחמה המגמה המשיכה. בנק ישראל הביע דאגה בנושא בדוח היציבות הפיננסית. המצב הכלכלי של משקי הבית ותמיכה בצמיחה צפויים להוות שיקול עבור הבנק. כדאי לציין שזה לא מהווה שיקול מרכזי כמו יציבות המחירים.

הגורמים התומכים בהישארות הריבית ללא שינוי

בהודעת הריבית האחרונה (בתאריך 1.1), תחזית של חטיבת המחקר של בנק ישראל חוזה ריבית של 3.75%־4% בסוף 2024. כלו מר, הבנק צופה 2 עד 3 הפחתות בלבד ב־7 החלטות הריבית עד תום השנה. המציאות הכלכלית לא השתנתה באופן משמעותי מאז הודעת הריבית האחרונה, לכן הבנק לא צפוי לעדכן את תחזית הריבית.

הסיכון הביטחוני עדיין קיים. נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הבהיר לאחר החלטת הריבית האחרונה כי "קצב הורדת הריבית יהיה מדוד ויש להתנהל בצורה זהירה, היות והמלחמה עדיין לא תמה ויש סיכון ממשי להסלמה עם חיזבאללה". הסיכון להסלמה ביטחונית לא השתנה. בתרחיש של הסלמה גם בחזית הצפונית, התמ"ג צפוי לרדת בכ-1.6% בשנת 2024. בנק ישראל ירצה להשאיר לעצמו מספיק "כוח" כדי להתמודד עם השלכות ההסלמה.

פער הריביות עומד על 1%. הגדלת הפער יחריף את היחלשות השקל ועשוי לפגוע בהשקעות המקומיות, ולכן עלול לסכן את היציבות הפיננסית ואת האינפלציה. ציפיות השוק התבררו כאופטימיות מדי בנוגע להפחתה ראשונה של הפד. הפחתת הריבית הראשונה הייתה צפויה להתבצע בחודש הבא, אך הציפיות כיום מדברות על אזור יוני. במקביל, גם באירופה מתעכבים עם הפחתות ריבית. כך שהפחתה נוספת של ריבית ב"י מחר תביא לגידול בפער הריביות לפרק זמן ארוך יחסית, נתון שיתמוך בהיחלשות השקל ובעליית האינפלציה.

נתוני התוצר לשנת 2023. בהודעת הריבית האחרונה, תחזית בנק ישראל ל-2023 ציפתה לצמיחה נמוכה של 2%, וזאת על רקע השלכות המלחמה. נתוני הלמ"ס שהתפרסמו בשבוע שעבר בנוגע לצמיחה ב-2023, הצביעו על צמיחה של 2% - בהתאם להערכות של בנק ישראל. לכן, נתוני הצמיחה אינם תומכים בהורדת הריבית, או אפילו בשינוי תחזית הריבית בסוף 2024. יתרה מכך, בהסתכלות על שנת 2024, יש מספר אינדיקטורים הקשורים לפעילות הכלכלית ומצב התעסוקה, אשר מצביעים על התאוששות משמעותית שבנק ישראל צפוי להתייחס אליהם מחר. שוק העבודה חוזר לרמת פעילות גבוהה, עם ביקוש גבוה לעובדים, וכן נתוני הצריכה בשנה האחרונה מצביעים על עלייה חדה ברכישות על ידי הצרכנים. נתונים אלה נותנים בסיס לבנק ישראל "לדחות" את הורדת הריבית להודעה לאחר מכן ב-8.4.

קצב האינפלציה נמצא מתחת ליעד העליון של ב"י, אבל זה לא אומר שזה מאחורינו. אמנם בשנה הקרובה קצב האינפלציה השנתי צפוי להישאר מתחת ליעד העליון של בנק ישראל (3%), אך הוא עדיין יישאר ברמה דומה לרמה הנוכחית. התחזית שלנו לינואר 2025 עומדת על 2.7% והציפיות של שוק ההון עומדות על 2.8%. תחזיות אלה מצביעות על דביקות האינפלציה בישראל. נציין גם כי יש סיכוני אינפלציה משמעותיים שבנק ישראל צפוי להתייחס אליהם בהודעה הקרובה, כגון הגירעון הגבוה אשר תומך ברמת הביקושים ועלול לעודד את האינפלציה, פגיעה בנתיבי הסחר, על רקע משבר החות’ים, שעדיין מורגשת, וסיכון להיחלשות השקל שיכול לנבוע מגורמים ביטחוניים, גיאופוליטיים או פגיעה באמינות הכלכלית של המשק הישראלי.

להערכתנו, התרחיש של הורדת ריבית מחר ברבע אחוז הוא אפשרי, אך הסבירות לכך היא מעט נמוכה. אנו נותנים הסתברות מעט גבוהה יותר לכך שבנק ישראל ישאיר את הריבית על כנה, וידחה את הפחתת הריבית להודעה הבאה (ב-8.4). עד אז השווקים יתקרבו לקראת הפחתת ריבית ראשונה של הפד, והחשש מפני גידול בפער הריביות יקטן. כמו כן, שאר חברות הדירוג צפויות גם כן להתייחס לדירוג של ישראל, ולכן התמונה לגבי השפעה על השווקים הפיננסים המקומיים (ובפרט על שער השקל) תתבהר.

**הכותבת היא הכלכלן הראשית של הפניקס**

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש