יחסית לאירועים בישראל בשנה האחרונה, שכללו את הרפורמה המשפטית והמלחמה, ביצועי האפיקים המקומיים לא היו כל כך גרועים, בפרט של האג"ח ובמיוחד הקונצרניות. המצב היה כנראה הרבה יותר גרוע אילו הממשלה לא הייתה מפסיקה להנפיק אג"ח מיועדות באוקטובר 2022.
על סמך הקשר המובהק בין הביצועים של שוקי המניות להנפקות אג"ח מיועדות בשנים הקודמות, ניתן להעריך שהעליות במניות בישראל ובחו"ל ב-2023 היו מובילות להנפקות של כ-30 מיליארד שקל באג"ח מיועדות אם לא היו מתבטלות.
במקום לקבל אג"ח מיועדות, גופי הפנסיה הזכאים אמורים כעת להשקיע את סכום הזכאות בהתאם להרכב התיק הכללי שלהם, כאשר כ-60% מהכספים החופשיים (מחוץ לאג"ח מיועדות) של קרנות הפנסיה החדשות והוותיקות יחד מושקע בשוק המקומי. נוסיף שלסכום הזכאות התווסף גם הפדיון של כ-10 מיליארד ₪ של אג"ח מיועדות ב-2023.
אם נפלח את ההשקעות נטו ב-12 החודשים האחרונים של הגופים שלא זכאים לאג"ח מיועדות, כגון קרנות ההשתלמות והגמל וקרנות הנאמנות (ללא הכספיות), לעומת קרנות הפנסיה שזכאיות לאג"ח המיועדות - ההבדלים בגודל ההשקעה בשוק המקומי בין הזכאים ללא זכאים לאג"ח מיועדות עצומים: הגופים שלא זכאים למיועדות מכרו ב-12 החודשים האחרונים השקעות בישראל בכ-50 מיליארד שקל (22 מיליארד ע"י קרנות ההשתלמות והגמל ו-28 מיליארד ע"י קרנות הנאמנות). לעומת זאת, הם הוציאו להשקעות בחו"ל יותר מ-40 מיליארד שקל (31 ע"י ההשתלמות והגמל וכ-10 מיליארד ע"י קרנות הנאמנות).
לעומת זאת, קרנות הפנסיה (הוותיקות והחדשות יחד) השקיעו בחו"ל רק כ-4 מיליארד ₪ לעומת יותר מ-40 מיליארד שקל בישראל. ההשקעות נטו בישראל של קרנות הפנסיה כללו קניות מניות בכ-2.3 מיליארד שקל, אג"ח ממשלתיות סחירות בכ-15 מיליארד שקל, אג"ח קונצרניות בכ-12 מיליארד שקל והשקעות אחרות, כולל פיקדונות, בכ-12 מיליארד שקל.
אפשר להעריך שאלמלא ביטול אג"ח מיועדות שגרם לקניות כפויות של האפיקים בישראל, קרנות הפנסיה היו פועלות בדומה לקרנות ההשתלמות ומקצות הרבה פחות כספים להשקעות בישראל. בראיה לעתיד ביטול אג"ח מיועדות ימשיך להזרים כספים משמעותיים לאפיקים המקומיים.