איגוד הבנקים העביר היום (ב’) לבכירי משרדי האוצר והמשפטים את התייחסותו לתזכיר החוק המפלה, המבקש להעלות באופן חריג ביותר את שיעור מס הריווח המוטל על הבנקים בחוק מס ערך מוסף. הכוונה היא להעלות את מס הרווח המוטל על הבנקים בלבד, בשיעור חד של 9% למשך שנתיים. בשים לב לכך ששיעור המס המוטל היום עומד על 17%, הרי שמדובר בקפיצה של יותר מ-50%.
את התייחסות איגוד הבנקים כתב המשנה ליועמ״ש לשעבר, עו״ד אבי ליכט. "המס נוגד את המדיניות הפיסקאלית בישראל ואף חריג בהשוואה בינלאומית שאליה לכאורה הוא שואף. הוא אף מעלה קשיים חוקתיים לאור הפגיעה בזכות לשוויון ובזכות לקניין באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות פסקת ההגבלה כיוון שהוא נעשה לתכלית שאינה ראויה, אינו מידתי ומוחל באופן רטרוספקטיבי ",קובע ליכט.
המסמך שהכין האיגוד בפרק זמן קצר במיוחד במענה לתזכיר שפורסם מתייחס למספר הנחות יסוד שפורטו בדברי ההסבר לתזכיר:
1. האוצר: המס קיים במדינות רבות בעולם.
איגוד הבנקים: "המס הייחודי המוצע כעת הוא למעשה פטנט ישראלי ייחודי. מס ריווחי יתר שאינו מכוון לרווחי היתר אלא נגבה מהשקל הראשון".
2. האוצר: הרווחיות העתידית של המערכת תישאר דומה לכן ניתן לגבות את המס. תוספת ההכנסות מהטלת המס המוצע עומדת על 1.4 מיליארד שקל בשנה.
איגוד הבנקים: "תזכיר החוק רווי בסתירות פנימיות כתוצאה מהתבססות על נתוני עבר שאינם רלוונטיים והתעלמות מנתונים רלוונטיים. "החוק לוקה בתשתית מקצועית רעועה הנובעת מתכליתו האמיתית העיוורת להשלכותיו, ומהליקויים התהליכיים שבגיבושו".
3. האוצר: רווחיות היתר של המערכת הבנקאית חריגה. התמסורת של הריבית של הריבית לפיקדונות הייתה חלקית.
איגוד הבנקים: א. "המדינה מציעה למסות את רווחי הבנקים מהשקל הראשון ולא רווחי יתר. ב. שיעור התמסורת בישראל מהגבוהים בעולם לכן אין הצדקה למס. ג. חישוב הרווח העודף מתעלם מהאינפלציה, בגידול בהיקף הפעילות ורווחים אחרים חד פעמיים ואינו רלוונטי לעתיד. ד. לא נקבע כל קריטריון לבחינת רווחיות יתר מול ענפים אחרים במשק. בחירת הסקטור הבנקאי נעשתה על פי כותרות בעיתונים".
בהתייחסו להצעת המס החדשה, אמר מנכ״ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, כי מדינת ישראל נכשלה בקבלת החלטות מקצועיות לעניין שינוי סדרי העדיפות בעקבות המלחמה. ״בהיעדר יכולת לקבל החלטות אמיצות לכיסוי גירעון ומניעת משבר כלכלי, בחרה המדינה בפתרון הקל. היא בחרה מטרה פופוליסטית תוך יצירת "קופה קטנה" בדמות הבנקים לכיסוי הגרעון". ״ראוי לדעת כי החוק עלול להבריח משקיעים זרים שיחששו להשקיע בסקטור שסומן על ידי הממשלה כ"קופה קטנה" לכיסוי הגירעון. זאת ללא בדיקות מקצועיות, ללא יצירת קריטריונים אחידים, בצורה חסרת תקדים ומפלה, ולא קוהרנטית".
מדמון מציין כי איגוד הבנקים מבין כי עם תחילת המלחמה, הבינו הבנקים מיד כי המלחמה מחייבת שינוי בהתנהלות ובסדרי העדיפויות, התגייסו באופן חסר תקדים ופעלו במגוון רחב של צעדים ביניהם מתן הלוואות ללא ריבית, ספיגת תשלומי משכנתא של תושבי העוטף, מתן פטור מעמלות, דחיית הלוואות למשקי בית ולמגזר העסקי ועוד. היקף ההטבות של המערכת הבנקאית ללקוחותיה בחודש נובמבר 2023 בקשר עם מלחמת חרבות ברזל, כפי שמשתקף מהדוחות הכספיים של הבנקים לרבעון השלישי, עומד על למעלה מ-2 מיליארד שקל.